פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכט טז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכט טז

סעיף טז[עריכה]

אם השם השני יוצא משם העברי, כגון יהודה ליאו"ן, כותבים: יהודה דמתקרי ליאו"ן. ואם אינו דומה קצת לשם העברי, יכתוב: המכונה (מהרי"ק,קונטרסים). הגה: פירוש דבריו כי ליאו"ן הוא פירוש אריה, ויהודה נקרא כך על שם גור אריה יהודה, ולפי זה יש לכתוב: יהודה דמתקרי ליב. אבל יש אומרים דכל ששני השמות הם בלשון הקודש, כותבין: דמתקרי, ואם האחד בלשון לעז, כותבין: המכונה (הגהות מיימוני פ"ג וסמ"ק וכל בו). ואין חלוק בין אם הוא יוצא מן השם או לא. ולכן כותבין: יהודה המכונה ליב, וכל כיוצא בזה, וכן נוהגין במדינות אלו. וכל כינוי משפחה אין לכתבו כלל, בין שהוא לשון עברי או לעז (סדר גיטין), והכי נהוג. מי שיש לו שם עברי שעולה בו לקרוא בתורה, ויש לו נמי שם בלשון לעז, עושין שם העברי עיקר, ועל השני כותבין דמתקרי^א. וה"ה באשה, עושין שם העברי עיקר. י"א דמי שיש לו שני שמות, אם רגיל בשניהם ומ"מ האחד הוא יותר עיקר, כותבין: פלוני דאתקרי פלוני. ואם אינו רגיל בשני, כותבין דמתקרי (סדר גיטין). כל כינוי שהוא גנאי למגרש, אין כותבין אותו בגט (ד"ע). ולכן מומר שעשה תשובה, אין כותבים לו: וכל שום וחניכא דאית ליה (מ"כ בתיקון). וכל שם כינוי שאינו נקרא בכינוי ההוא לבד, אלא קורין אותו עם עיקר השם, אין צריך לכתוב הכינוי (ת"ה סימן רל"ה). אבל אם העובדי כוכבים קורין אותו בכינוי לחוד, אע"פ שאין ישראל קורין אותו כן, י"א דכותבין: וכל שום וחניכה, אע"פ שבשאר גיטין אין כותבין כן. וכן בכינוי משפחה (שם). ולי נראה דאין לכתוב לכינוי כלל, כמו שנוהגין בכינוי משפחה.

דמיתקרי או המכונה: מהרי"ק,קונטרסים,שו"ע: אם השם השני יוצא מתוך הראשון יש לכתוב "דמיתקרי" ואם הוא שם חדש לגמרי יש לכתוב "המכונה".

מרדכי,כל בו,סמ"ק,רמ"א: אם השם השני עברי יש לכתוב "דמיתקרי" ואם הוא לועזי יש לכתוב "המכונה". הב"י כתב שאפשר לומר שגם כוונתם כמהרי"ק. ראה ב"ש בסיכום לסע' יד, שכששני השמות לועזיים יש לכתוב "דמיתקרי".

שם שאינו מלידה: ב"ח: חילוקו של הרמ"א הוא רק בשני שמות מלידה, אך אם נתחדש כותבים דמיתקרי אפילו בשם לעז. כך יישב את דברי הרמ"א שמי שיש לו שם עברי שבו עולה לתורה ועוד שם לועזי כותבים דמיתקרי.

ט"ז,נחלת שבעה: חילוקו נכון גם בשם שנתחדש. יישבו שהרמ"א לא דק וכוונתו רק לומר שהשם העברי הוא העיקרי.

במקום ספק: באר היטב: יש לכתוב "דמיתקרי", כי על כינוי שייך לומר דמיתקרי לפי שנקרא כך, אך על שם עברי לא שייך לומר כינוי.

תשו' גאוני בתראי (פת"ש סקלו): הישועו"י הבין מדבריהם שהכותב "דמיתקרי" על כינוי פסול, ואילו הג"פ דייק מדבריהם שכשר ודוקא במקום שיש לטעות ולחשוב שהשם השני בלשון הקודש פסול, כי יחשבו שלא נכתב כשם העיקרי בגלל שהשם הלועזי המובא ראשון ניתן לו בעקבות חולי, והשם השני הוא שם עריסה.

א. שם עברי ושם לועזי: ב"י: השם בו רוב העולם קוראים לו הוא העיקר והשני טפל. וכן משמע מתשובת רמ"א, והתקשה בכך הב"ש.

רמ"א: השם העברי הוא העיקר והלועזי טפל. אא"כ שינה שמו מחמת חולי שאז לכו"ע השם החדש הוא העיקרי אפילו אם הוא לועזי ואפילו אם רוב העולם משתמשים בקודם, כמבואר בסע' יח^[1].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]