פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכט ט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:10, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכט ט

סעיף ט[עריכה]

אם לא הזכיר שם אבי האיש או שם אבי האשה, כשרא (שו"ת רא"ש,שו"ת רשב"א). הגה: וכל שכן אם הזכיר שמו ולא הזכיר שם כינוי שלו. אבל לכתחלה כותבין אפילו כינוין שם אביוב (בסדרים ובמהרי"ו סימן כ"ג). ואם יש לאב ולבן כינוי אחד לכתחלה כותבין הכינוי אצל כל אחד (סדר גיטין); מיהו אם לא כתבו רק לבסוף, פלוני בן פלוני המכונה פלוני, כשר. אבל אם הכינוי לבן לחוד, יכתוב הכינוי קודם שיזכיר שם האב, ואם כתבו לבסוף, פסול (ב"י בשם תשובת אשכנזים). ולפיכך גרג או שתוקי או אסופי, אין כותבין אלא שמותיהם בלבד (שו"ת רשב"א).

א. לא כתב שם האב: שו"ת רא"ש,שו"ת רשב"א,שו"ע: כשר. הרא"ש עסק באבי האשה והב"י כתב בשם הרשב"א שה"ה באבי הבעל. הנו"ב כתב שיש סברא לחלק ומשו"ת הרשב"א שלפנינו אין ראיה, אך לא ראינו אינו ראיה ונאמן הב"י בעדותו.

מהרי"ק: אפילו לכתחילה.

רמ"א: רק בדיעבד. וכן משמע מלשון השו"ע.

תרוה"ד: פסול.

נו"ב: צ"ע אם להכשיר לתת גט כזה, אך אם ניתן או במקום עיגון כשר. הנו"ב תמה על דין השו"ע, כיוון שבזמן הרא"ש והרשב"א היו כותבים מקום דירת הבעל והאשה, ולכן גם אם יושמט שם האב עדיין יהא הגט מוכח מתוכו, אך בזמן השו"ע כבר נהגו לכתוב רק מקום העמידה שהוא מקרי וא"כ לא מוכח מתוכו (אמנם לא חוששים לשני יב"ש אך לשני יוסף מסתמא חוששים), ואמנם הרדב"ז דימה ביניהם וכתב שגם מקום העמידה מועיל, אך אין נראה כך, וצ"ע אם להכשיר לתת גט כזה, ומ"מ אם ניתן או במקום עיגון כשר כי נפסק בסי' קל שבדיעבד סומכים על ר"א ומכשירים גט בעדי מסירה לחוד, ולדעתו גם לא צריך שיהא מוכח מתוכו.

כשנשלח ע"י שליח: נו"ב – ודאי פסול אפילו לדעת השו"ע, הואיל ובגט כזה אפילו לא כותבים מקום העמידה וא"כ לא מוכח מתוכו. וחמור מכך, יש לחשוש שאכן לא נכתב ע"י הבעל אלא מאחר ששמו כשמו. כמבואר למעלה, הפסול של מוכח מתוכו הוא רק לכתחילה אך אם כבר ניתן כשר, אולם הפסול השני הוא גם כשכבר ניתן, ובמקרה שבידי השליח הרשאה מהבעל ובהרשאה כן מופיע גם שם אביו אין את הפסול השני.

ב. כינוי אב: רמב"ם,רא"ש,רי"ף שבידינו,רמ"א: לכתחילה צריך.

גי' רמב"ן ברי"ף: לא צריך.

ג. גר: ראה סע' כ.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.