פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכט לד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:11, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכט לד

סעיף לד[עריכה]

המנהג בשמות הנשים, יש מי שאומר שיש לכתוב בילא באל"ף, וכן כל שם שאינו בלשון הקודש. אבל כשהוא לשון הקודש, כותבין בה"א, כמו חומה דביתהו דאביי, או חובה, שהשם הוא לשון הקודש. אבל כשאינו לשון הקודש, כותבין באל"ף (קונטרסים). והוא הדין לכינוי האנשים, כל כינוי שהוא בלשון הקודש כותבין בה"א; ושאינו בלשון הקודש, כותבין באל"ף. הגה: מיהו אם שינה וכתב ה"א במקום אל"ף, כשרא. כל כינוי שמשתנה מכח לשון המדינות, כגון ליב, שיש מדינות מדברים לשון קלילא: ליב, ובמקצת מדינות מדברים: ליוא או ליבא; וכן בכינוי וואלף, שקורין אותו במדינות אלו כך, ובמדינות אחרות וואלפ"א או וואלבליין או וואלפליין; או בכינוי מענדל, שיש מדברים: מנדיל, וכל כיוצא בזה; וכן בקריאת התיבות, כגון בקצת מדינות שקורין גומפרעכט גומפרחט, או שהלשונות מתחלפות בקריאת הב' או פ' או ו', כגון זנביל או זנוויל פייפש ווייבש, שמקצת מדינות מדברים יותר בלשון רפה, הולכין אחר לשון בני אדם במדינה שנותנין בו הגט, ואין להקפיד בזה איך נמצאו השמות והכינויין כתובים, כי כל אחד כתב כפי לשון מדינתו; ולכן סדר הגיטין משונים זה מזה בענין זה, והעיקר כאשר כתבתי כן נראה לי להורות. אמנם אם אין ידוע לשון המדינות, אין לשנות ממה שנמצא בדברי הקדמונים, ומכל מקום בדיעבד אם שינה באחד מאלו הדברים, כשר, כן נ"ל.

א. החלפת ה"א באל"ף: ב"ש: כשר דוקא כשלא ידוע איך הוא עצמו חותם, אך אם ידוע יתכן שנחשב כשינוי.

ט"ז: אם חותם אחרת צריך לכתוב כפי שחותם ואם שינה פסול אפילו בדיעבד.

גט פשוט: יש לכתוב כפסק השו"ע ואין להתחשב ברגילותו לחתום לפי שאם חותם אחרת הריהו טועה.

ר' אשר וייס[1]: בארץ ישראל שכולם נוהגים לכתוב אפילו שמות לועזיים בה"א נראה שאפילו הגט פשוט יודה שכך יש לכתוב, ולפיכך בקהילות בהן נוהגים לכתוב באל"ף ("כמו במאה שערים") יש לכתוב באל"ף ובקהילות בהן נוהגים לכתוב בה"א יש לכתוב בה"א.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. שיעור לפרשת שמות, תשע"א