פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכ ט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:06, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכ ט

סעיף ט[עריכה]

אמר: כלכם חתמוא, או שמנאם, בין שמנה כולם ובין שמנה מקצתם, ואמר להם: חתמו, הרי זה כאומר כולכם חתמו, וכולם צריכין לחתום בוב (גיטין סז,ב ע"פ רמב"ם). ושנים שחותמים בו תחלה הם משום עדים, וצריך שלא יהא שום אחד מהם פסול, והאחרים משום תנאי; לפיכך אם היו השאר פסולים, או שחתמו זה היום וזה למחר או לאחר כמה ימים, כשרג, והוא שיחתמו כל אחד בפני כולם; ואפילו חתמו השאר אחר נתינת הגט (רי"ף,רמב"ם כר' יוחנן גיטין יח,ב), (ואפילו אחר שנשאהד) (הר"ן פ"ק דגיטין), כשר. ואם מת אחד מהם קודם חתימה, הרי הגט בטל (משנה סו,ב) (עיין לקמן בסמוך).

א. כולכם חתומו:

גיטין יח,ב: איתמר: אמר לעשרה כתבו גט לאשתי, אמר ר' יוחנן: שנים משום עדים, וכולם משום תנאי, וריש לקיש אמר: כולם משום עדים. היכי דמי? אילימא דלא אמר להו כולכם, והא תנן: אמר לעשרה כתבו גט לאשתי, אחד כותב ושנים חותמין! אלא דאמר להו כולכם. מאי בינייהו? איכא בינייהו דחתום בי תרי מינייהו ביומיה ואינך מכאן ועד עשרה ימים, מאן דאמר משום תנאי - כשר, ומאן דאמר משום עדים - פסול. אי נמי: כגון שנמצא אחד מהם קרוב או פסול.

רי"ף,רמב"ם: הלכה כר' יוחנן ששני הראשונים עדים והשאר תנאי.

רמב"ם,תוס',רא"ש,שו"ע: גם האחרונים של התנאי צריכים לחתום במעמד כולם. ב"ש – רק לכתחילה שמא יחשבו שלא כולם צריכים לחתום ולא יחתמו, אך בדיעבד כשר גם שלא במעמד כולם.

ראב"ד,רמב"ן: אינם צריכים.

בה"ג: הלכה כר"ל שכולם עדים.

שו"ע: סתם כרי"ף ורמב"ם וי"א כבה"ג.

רמ"א סע' י,ח"מ: כבה"ג לענין קרוב או פסול אך לא לענין חתימה ביום אחד. הרמ"א עצמו לא פירט ומשמע בפשטות שהחמיר בכל, אך הח"מ והב"ש ביארו כוונתו ע"פ דבריו בד"מ, ושם מבואר שהרוב פסקו כר' יוחנן וכך ראוי לפסוק אלא שלענין קרוב או פסול החמיר משום שגם בדעת ר' יוחנן לפי הרשב"א והר"ן פסול אם חתמו באמצע ובסוף, כפי שיבואר בסיכום בהמשך.

ב"ש: יש להחמיר אף לענין חתימה ביום אחד, משום שכן דעת הבה"ג, העיטור והרשב"א.

ב. מנאם: גיטין סז,ב: איבעיא להו: מנה אותן, מהו? רב הונא אמר: מנה - אינו ככולכם, ר' יוחנן משום ר' אלעזר דמן רומה אמר: מנה - הרי הוא ככולכם. אמר רב פפא, ולא פליגי: הא דמנה כולהו, והא דמנה מקצתייהו. אמרי לה להאי גיסא, ואמרי לה להאי גיסא. להלכה מחמירים כשתי הלישנות.

רמב"ם,שו"ע: להלכה הגט בטל. הר"ן הקשה מדוע לא הוי ספק הרי הגמ' לא פשטה והכריעו כן מספק. הב"י יישב שבירושלמי לא מוזכר חילוק בין מקצת לכולם ומשמע שבשניהם פסול לגמרי, ובני מערבא היו בקיאים בדברי ר' יוחנן יותר מרב פפא.

ר"ן,ב"ש: הוי ספק גט.

מנה מקצת: ב"י ברמב"ם,שו"ע: לפי הצד שמנה מקצת ככולכם הכוונה היא שגם אלו שלא מנה צריכים לחתום.

רש"י,ר"ן,טור,ב"ש ברמב"ם,ב"ש: גם לצד זה רק המקצת המנויים צריכים לחתום.

ג. קא"פ: גיטין יח,ב: נמצא אחד מהם קרוב או פסול, למאן דאמר משום תנאי - כשר, למאן דאמר משום עדים - פסול. אי חתום בתחילה קרוב או פסול, אמרי לה: כשר, ואמרי לה: פסול. אמרי לה כשר, תנאי הוא; אמרי לה פסול, אתי לאיחלופי בשטרות דעלמא. הלכה כלישנא בתרא.

גיטין פז,ב: אמר חזקיה: מלאהו בקרובים כשר [לגבי גט].

ב"ב קסב,ב: נמצא אחד מהן קרוב או פסול תתקיים עדות בשאר. מסייע ליה לחזקיה, דאמר חזקיה: מלאהו בקרובים כשר [לגבי שטרות].

ר"ת[1],רא"ש,רשב"א,ר"ן: כשר רק אם הפסולים חתמו מאוחר יותר מהכשרים אך חתמו למעלה. לדעת ר"ת גם אם חתמו באמצע כשר ולדעת הרשב"א והר"ן פסול. הכוונה בגיטין יח,ב היא שאם הפסולים חתמו קודם בזמן פסול לל"ב בין בגט בין בשטר, ובגיטין פז,ב וכן בב"ב מדובר שחתמו מאוחר יותר בזמן, ואז אם חתמו בתחילת השטר כשר ובסוף פסול.

רמב"ם,רמב"ן,שו"ע: הקדימות בזמן אינה משנה, ובד"כ תמיד כשר בין חתמו למעלה בין למטה, ורק בגט כשאמר "כולכם" פוסלים במקרה שהפסולים חתמו למעלה. הרמב"ן מבאר שבגיטין יח,א כיוון שאמר כולכם פוסלים אם חתמו למעלה משום שאז יש חשש גדול שהרואה יחשוב שהראשונים נחשבים עדים ויראה שבכל זאת הכשרנו פסולים ויבוא להכשיר פסולים גם בשאר שטרות וגיטין שחתומים עליהם רק שני עדים. ואם חתמו למטה לא יבואו לומר שחתמו לשם עדות, ולכן כשר. הראב"ד מבאר ברמב"ם שפוסלים בגט כשאמר כולכם גזירה משום שאר שטרות שאמר כולכם, ושם פסול משום שכולם נחשבים עדים, ודוקא בגט שעדי מסירה כרתי השאר נחשבים תנאי[2].

רמ"א סע' י: פסק שכולם עדים וא"כ אין נפק"מ במחלוקת זו.

ד. חתמו אחרי שנישאה: ר"ן,שו"ע: אפילו חתמו אחרי שנישאה כשר בדיעבד.

ח"מ: פסול שהרי לא אמר מעכשיו וחל רק לאחר שנישאה, וא"כ תצא מזה ומזה. וכן גם דעת הר"ן. הר"ן כתב דבריו רק כדי לחזק את קושייתו.

ב"ש: מיישב את הר"ן בסי' קמג.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. אחר שחזר בו.
  2. לכאורה מהרמב"ן משמע שבשאר שטרות כשר גם כשאמר כולכם, שהרי הסביר את הגזירה בגט שמא יבואו להכשיר שטרות שיש בהם רק שני עדים, ולא נימק בפשטות כראב"ד שיכשירו את המקרה המקביל (שאומר כולכם) בשטרות.