פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלה ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
כשהעדים עמדו קרוב: '''ב"ש''' – '''התוס'''' כתבו שלא הוי גט כלל, אמנם אפשר לפרש שכתבו כן דוקא בהו"א שסברנו שמגורשת לגמרי, אך למסקנה שהדין הוא ספק מגורשת מדובר אף בעמדו קרוב, וכן משמע מלשון '''הטושו"ע''' שכתבו "נתן נייר חלק" משמע שידוע בעדים שהיה חלק, והסברא בכך היא שגם כשעמדו קרוב יש לחשוש שהכתב היה חלש מאוד ולכן לא ראוהו. | כשהעדים עמדו קרוב: '''ב"ש''' – '''התוס'''' כתבו שלא הוי גט כלל, אמנם אפשר לפרש שכתבו כן דוקא בהו"א שסברנו שמגורשת לגמרי, אך למסקנה שהדין הוא ספק מגורשת מדובר אף בעמדו קרוב, וכן משמע מלשון '''הטושו"ע''' שכתבו "נתן נייר חלק" משמע שידוע בעדים שהיה חלק, והסברא בכך היא שגם כשעמדו קרוב יש לחשוש שהכתב היה חלש מאוד ולכן לא ראוהו. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:12, 19 במאי 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
נתן לה נייר חלק ואמר לה: הרי זה גיטך, אם לא בדקו הנייר במי נרא לראות אם היה שם דבר כתוב בו (תוס',רי"ו, דלא כרמ"ה ורשב"א), אם יבדקו ותפלוט הכתיבה, הרי זו ספק מגורשת. ואם יבדקוהו ולא תפלוט הכתיבה, אין חשש גירושין (גיטין יט,ב).
נייר חלק: גיטין יט,ב: אמר שמואל: נתן לה נייר חלק ואמר לה ה"ז גיטיך - מגורשת, חיישינן שמא במי מילין כתבו. מיתיבי: הרי זה גיטך, ונטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד, וחזר ואמר שטר פסים הוא שטר אמנה הוא - מגורשת, ולא כל הימנו לאוסרה; טעמא דאיכא כתב, הא ליכא כתב - לא! כי קאמר שמואל - דבדקינן ליה במיא דנרא, אי פליט - פליט, ואי לא פליט - לאו כלום הוא. וכי פליט מאי הוי? השתא הוא דפליט! שמואל נמי חיישינן קאמר.
תוס',רי"ו: גם אם לא בדקו יש ספק. למסקנה שאין כוונת שמואל שפסול לגמרי אלא זהו רק ספק שוב לא צריך להעמיד בבדקו ונמצא חלק.
רשב"א,רמ"ה: כל עוד לא בדקו אין לחשוש, ואם בדקו ונמצא שהיה כתב הוי ספק. הגמ' לא חזרה בה מהעמדתה בבדקו שהרי לא כתבה "אלא".
שו"ע: ביאר בב"י שנחלקו, ולפי"ז פסק בשו"ע כתוס'.
רש"ל,ב"ח,ב"ש: לא נחלקו, אלא התוס' עוסקים בשטר שעדיין קיים ולפיכך נחשב ספק, ואילו הרמ"ה באבד השטר ואז לא חוששים עוד. נראה סברתו שבגלל שיש אפשרות לברר נחשב ספק. לגבי שטר שאבד, ביאר הב"ש שאע"פ שבגט שלא נקרא ואבד הוי ספק, כאן הואיל וראו שטר חלק אין חוששים כלל. יתכן שלמעשה אין מחלוקת בינו לבין השו"ע, כי השו"ע עוסק בשטר קיים ובכך מעמיד את מחלוקת הראשונים אך בשטר שאבד אולי יודו התוס'.
כשהעדים עמדו קרוב: ב"ש – התוס' כתבו שלא הוי גט כלל, אמנם אפשר לפרש שכתבו כן דוקא בהו"א שסברנו שמגורשת לגמרי, אך למסקנה שהדין הוא ספק מגורשת מדובר אף בעמדו קרוב, וכן משמע מלשון הטושו"ע שכתבו "נתן נייר חלק" משמע שידוע בעדים שהיה חלק, והסברא בכך היא שגם כשעמדו קרוב יש לחשוש שהכתב היה חלש מאוד ולכן לא ראוהו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.