פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלו ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
אם יש אחר בעיר ששמו כשמו ושם אשתו כשם אשתו, אינו יכול לגרש אלא בפני האחר (ב"ב קסז,ב). הגה: ואפילו יצא גט מתחת יד אחת, אינה מגורשת, עד שתביא ראיה שגירשה בפני האחר, או תביא עדי מסירה שזהו שגירש את אשתו (ר"י ח"ה). י"א דאם שמות המגרשים שוות, אף על פי שאין שמות הנשים שוות, מ"מ יכתבו סימן במגרש או מצד כינוי שלו (בסדר גיטין) או שהאחד כהן והשני אינו כהן (פסקי מהרא"י סי' ו'). ולכן נהגו לתת הגט ברבים, שאם היו בעיר שנים ששמותיהם שוים, (שיהיה) אצל הגט (חדושי אגודה פרק כל הגט).
מוכח מתוכו: תוס': לדעת ר"מ שעדי חתימה כרתי צריך שיהא מוכח מתוכו למי נכתב ולכן בשני יב"ש יש לעשות סימן ולא מספיק לגרש בפני הזוג השני, ולדעת ר"א לא צריך מוכח מתוכו. ב"ש – גם לשיטתם אם כבר ניתן הגט תינשא בו.
ר"ן: גם לר"מ לא צריך מוכח מתוכו.
שו"ע: לא כתב שיש לעשות סימן.
מהרא"י,רמ"א: יש לעשות סימן אפילו אם שמות הנשים שונה ורק שמות הבעלים דומה, שמא איננו מכירים אך יש לבעל השני אשה נוספת במד"ה ששמה כשם אשת הראשון. ב"ש – גם לאחר חדר"ג יש לחוש שמא עבר על החרם ונשא שתי נשים.
ב"ש: נראה שהשו"ע פסק כר"ן ולכן לא כתב לעשות סימן אע"פ שקיי"ל שלכתחילה יש לתת גט הכשר גם לשיטת ר"מ, אמנם המהרא"י סובר כתוס' ולכן כתב לעשות סימן, אמנם דברי הרמ"א אינם מדוקדקים כיוון שמצד אחד הביא דברי המהרא"י ומצד שני כתב שנהגו לתת גט ברבים כדי שאם יש שני יב"ש שניהם יהיו מצויים שם, ולפי המהרא"י זה לא מספיק. נמצא שהמהרא"י והשו"ע חלוקים בשני דינים, האם בשני יב"ש יש לעשות סימן, והאם יש לחשוש כששמות הנשים שונות.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.