פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלט ט

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קלט ט

סעיף ט[עריכה]

ב' חצירות זו לפנים מזו, הפנימית שלה והחיצונה שלו, וכותלי החיצונה גבוהות על הפנימית, כיון שזרק הגט לתוך אויר החיצונה, נתגרשה, שהפנימית בכותלי החיצונה משתמרת. מה שאין כן בקופות. כיצד, שתי קופות זו לפנים מזו, פנימית שלה והחיצונה שלו, וזרק לו בתוכם גיטה, אפי' הגיע לאויר הפנימית, אינה מגורשת (גיטין עט,ב) עד שינוח על צד הקופה הפנימית^א (רמב"ם,רש"י, דלא כתוס' ורשב"א). במה דברים אומרים, כשהיתה מוטה על צדה ואין לה שוליים, אבל אם יש לה שוליים, אפילו נח בקרקעיתה, אינה מגורשת^ב, שכלי האשה ברשות הבעל אינה קונה לה גט אא"כ אינו מקפיד על מקומו (גמ' ע"פ רמב"ם).

א. שתי קופות: גיטין עט,ב: מה שאין כן בקופות, שתי קופות זו בתוך זו, פנימית שלה וחיצונה שלו, וזרקו לה, אפילו הגיע לאויר פנימית - אינה מגורשת, מאי טעמא? דהא לא נח. וכי נח מאי הוי? כליו של לוקח ברשות מוכר הוא! הכא במאי עסקינן - בקופה שאין לה שוליים.

תוס',רשב"א,ר"ן: מדובר שלקופה החיצונית של הבעל אין שוליים אך לפנימית של האשה יש שוליים, והקופה מונחת בחצר האשה^[1], ולכן אם נח זוכה, ואין זה כלי לוקח ברשות מוכר. לדעתם לא צריך שינוח בשולי הכלי אלא אויר כלי קונה ולכן משעה שהגיע לאויר הכלי הפנימי קונה. הב"ש מוכיח מכאן שכלי לוקח בתוך כלי מוכר בחצר לוקח לא קונה, שאם לא כן לא היה צריך להעמיד כאן שאין שוליים לכלי של הבעל. רעק"א דוחה שכאן בחצר מילוג הפירות שלו, ולכן הכלי שלו לא בטל לרשותה.

רש"י: ביאר המציאות כמותם אלא שלדעתו קונה רק כשנח בשולי הכלי, ואין אויר כלי קונה.

רמב"ם,שו"ע: מדובר שגם לקופה הפנימית של האשה אין שוליים והוא מונח בחצר הבעל, ובגלל שאין זה כלי חשוב הבעל לא מקפיד על מקומו ומשאיל לה. לדעתו צריך שינוח בשולי הכלי ולא באויר הכלי. ב"ש – מהרמב"ם אין ראיה שאויר כלי אינו קונה, כי לדעתו מדובר כאן בכלי ללא שוליים שאינו ראוי לתשמיש ובכזה כלי נראה שכולם יודו שאינו קונה.

ב. כשיש שוליים: רמב"ם: אינה מגורשת.

שו"ע: הביא כאן לשון הרמב"ם אולם בסע' הבא מבואר שלדעתו היא ספק מגורשת. ב"ש – הרמב"ם סובר שספק הגמ' לגבי כלי לוקח ברשות מוכר נפשט שלא קנה אולם השו"ע בחו"מ פוסק שלא נפשט, ולכן כאן העתיק לשון הרמב"ם ולא נכנס לדקדק בכך, אולם כמבואר בסע' הבא דעת השו"ע עצמו שהוי ספק.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]