פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קל יא

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קל יא

סעיף יא[עריכה]

כשחותם העד, צריך לכתוב שמו ושם אביו^א, כגון יוסף בן יעקב עד^ב. כתב: יוסף עד, או בן יעקב עד, או יוסף בן יעקב, ולא כתב עד, כשר (משנה גיטין פז,ב). הגה: י"א מאחר דסגי אם כתב יוסף עד, אם כן בן יעקב לא צריך למכתב, ואם טעה או שינה בו, אין לפסול (ת"ה סימן רכ"ח), וכמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ח בכיוצא בזה; ואין לסמוך על זה רק בשעת הדחק ובמקום עגון^ג (וע"ל סי' קכ"ח^[1]). עד שיש לו שני שמות כיצד יחתום עצמו. ואין העד צריך לחתום עצמו בחניכתו (שם סי' רל"ד) אפילו לכתחלה, גם לא יחתום עצמו או אביו בשם רב או חכם, רק פלוני בן פלוני עד (סדר גיטין). וכל דבר שיש בו קצת ספק כיצד כותבין, אין ראוי לכתחלה לחתמו, כי אין ליכנס לספיקות לכתחלה בלא צורך (ד"ע); ולכן אין חותמין לעד שאביו מומר, כמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ח, וה"ה לכל כיוצא בזה. ולכתחלה נזהרין בחתימת העדים בכל דבר שנזהרין בכתיבת הגט, הן דבעינן כתיבה תמה ומוקף גויל (ב"י בשם הקונטריס), וכל כיוצא בזה.

א. שו"ע: צריך לכתוב שמו ושם אביו. הב"ש סק"א מבין שעסקו אף כשיש עדי מסירה, ואיני יודע מנ"ל.

ב"ש: אם ניתן בעדי מסירה לא צריך שם אביו, ובדיעבד אם ניתן הגט כשר אפילו בלי שמו. ראה הרחבה בסיכום לסע' א.

ב. עד: לבוש,ב"ש – הטעם שכותבים "עד" בשונה מכתובה ושאר שטרות הוא שהגט מנוסח בלשון הבעל, ולכן חותמים שמעידים שכך אמר הבעל לפניהם.

ג. טעה בשם האב: תרוה"ד: כשר, הואיל ומספיק לכתוב פלוני עד וכלל לא צריך לכתוב שם האב.

רשב"ץ: פסול.

רמ"א: יש לסמוך על כך במקום דחק ועיגון.

ב"ש: מדובר אפילו בשינה וכתב בטעות שם אחר.

בית מאיר: מדובר דוקא בשינה האותיות אך כתב שם אחר הוי מזוייף מתוכו ופסול.

טעה בשם עצמו: רש"ך: פסול.

ב"ש: כשר, שהרי מספיק לכתוב בן פלוני עד, אולם למעשה אין להקל כנגד הרש"ך.

חק תוכות: ב"ש – דינו כמו בטעה ולכן בשם אביו כשר במקום עיגון, ובמילת "עד" כשר גם בלא עיגון הואיל וכבר נסתיימה החתימה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]