פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמא כד: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קמא כד

סעיף כד[עריכה]

מה שכתוב בתיקון שטרות שטר הרשאה בשולח גט ממקום למקום, אין צריך, אלא לפי שכתוב בה שנותן הבעל רשות לעשות כמה שלוחים אפילו לא יחלה ולא יאנס (ר' פרץ). הגה: ולכן אם נאבד שטר הרשאה או נפסד, והוא שעת הדחק, נותנין הגט בלא הרשאה (מהרי"ק שורש כ"ו). והשליח נאמן על השליחות ולומר שעשאו שליח בעדים, כמו שנאמן לומר בפני נכתב ובפני נחתם (ועיין לקמן סימן קמ"ב סעיף ג'). אבל אם לכתחלה כותבין ההרשאה בדקדוק, ונזהרין שלא לכתוב בה ראשי תיבות (בתיקון מהר"י מינץ בשם מהר"ש). גם שלא לשנות בה בדברים הכתובים בגט^א, כגון אם כתוב בגט שם זנביל בב', לא יכתוב בהרשאה בוי"ו (ג"ז שם), וכל כיוצא בזה. ונוסח הרשאה עיין באבן העזר סימן קמ"א ולמטה סעיף ל', ושאר דינים וסדר השליחות עיין לקמן בסדר הגט. עדי הרשאה לא יהיו קרובים זה לזה, ולא לאיש ולא לאשה, ולא לעדי הגט^ב (בסדר גיטין). ואם נמצאו עידי הרשאה פסולים, נתבטל כל השליחות, שהרי הם מעידים על עיקר השליחות ושבפניהם עשה הבעל לשליח, ולא דמי לשאר פסולי הרשאה, כן נראה לי. ונהגו שהרב המסדר הגט מקיים ההרשאה. וי"א דיש לקיימה בג'; מיהו אם אינו ניכר רק חתימה אחת, סגי^ג (ג"ז בסדר). ויש נוהגין לכתוב כתב של מקום הנתינה להודיע אם יש שינוי באיזה דבר בהרשאה (שם בשם מהר"ר ז"ק).

נאמנות שליח הולכה ממקום למקום:

רמ"ה,רא"ש,סמ"ג,שו"ע: השליח נאמן לומר שהבעל שלחו, ולכן אין צורך בהרשאה אלא עבור מה שכותבים בה שמרשה לשליח לעשות כמה שלוחים תחתיו אפילו אם לא יאנס. וכעת הורגלו לעשות הרשאה.

רמ"ה: השליח נאמן אפילו כשאינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם כמו בארץ ישראל.

רא"ש: כתב בתשובה שצריך עדים על השליחות, ולכאורה סותר לדבריו בפסקים. הב"י בתירוצו הראשון כתב שכוונתו שצריך עבור החלות, אך אין צריך שיבואו לפנינו לראיה אלא נאמן השליח לומר שמינוהו בפני עדים. בתירוצו השני כתב שלדעת הרא"ש נאמן דוקא במקום שצריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, שמתוך שנאמן לכך נאמן גם על השליחות, אך בתוך ארץ ישראל אינו נאמן. וסיים הב"י שיש לכך קצת הוכחה מהרא"ש בתחילת גיטין.

רמ"א: פסק כרא"ש.

באותה עיר: ב"ש – אינו נאמן משום שאנו חוששים להלכה לדעת רב הונא המובאת ב"יש אומרים" בסע' נה, לפי שיטות הרי"ף, הרשב"א והרמ"א בסע' נה, הסוברים שאף בשליח הולכה אינו נאמן להכחיש את הבעל.

א.שינה בדיעבד: ב"ש – משמע שכשר בדיעבד כדין הרושם ראשי-תיבות.

ב. קירבה בין עדי הרשאה לעדי הגט: סדר גיטין: לא יהיו קרובים.

מהר"ם מינץ,ב"ש: בדיעבד כשר כיוון שעדי הגט מעידים על הגט ואילו עדי ההרשאה על השליחות, ואלו שתי עדויות שונות.

ג. הכרת החתימות בהרשאת שליח הולכה:

סדר גיטין,רמ"א: יש לקיימה בשלושה אך מספיק אם יכירו אח"כ חתימה אחת מתוכם.

ר' פרץ,ב"ש: אפילו אינם מכירים שום חתימה כשר, כיוון שנאמן לומר שהוא שליח הולכה. דרישה,ב"ח,ב"ש – שואלים, אם מועיל ללא קיום מדוע צריך לעשות הרשאה, ועונים שאכן מעיקר הדין לא צריך אלא הואיל ובכל שליחות צריך הרשאה גם כאן צריך.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.