פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמא כט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:15, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קמא כט

סעיף כט[עריכה]

בשעת נתינת הגט ביד שליח קבלה, ישבו בית דין כשרים שאינם קרובים זה לזה ולא לבעל ולא לאשה, ונהגו ליזהרא גם כן שלא יהיה קרוב לשליח, ויכירו חתימת ההרשאה, ואח"כ יביא הבעל הגט, ויקראוהו ויחזירוהו לו, ויבטל כל מודעות ויפסול עדים שיעידו דבר שגורם בטול הגט, ויתנוהו ליד השליח ויאמר לו: התקבל גט זה לפלונית אשתי והרי היא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם. ויש מי שאומר שלא יטיל בו שום תנאי. ויחזרו לקרותו אחר הנתינה, והדיינים יכתבו עדותם (ויהיו החתימות ניכרות וידועות) (טור), ויתננו ליד השליחב­ (ר' פרץ). הגה: ונוסח הגט שנותנים לו, עיין בטור סימן זה. וכל זה הוא מדינא, אבל יש אומרים שנכון להחמיר שלא לגרש על ידי שליח קבלה כלל (טור בשם הר"ף), וכן נוהגיןג.

א. בי"ד הקרובים לשליח: ר' פרץ כתב שצריך שלא יהיו קרובים, והב"י תמה מדוע ולבסוף כתב שאולי בגלל ששליח הקבלה הוא במקום האשה חשש לכך לכתחילה, ועפי"ז כתב "ונהגו ליזהר".

ב. תנאי: ר' פרץ: כשמגרש בשליח קבלה לא יתן בו שום תנאי.

שו"ע: הביאו ב"ויש מי שאומר"[1].

ב"י: תמה מדוע, וכתב שאולי חוששים שמא יהיו עדים שידעו שקיבל הגט ולא ידעו בתנאי והיא תבוא להינשא על פיהם.

ב"ח,ט"ז: נימקו שהאשה יכולה לומר שמינתה השליח רק על דעת שיקבל ללא שום תנאי, ולפי"ז אם אמרה שיקבל אפילו על תנאי יכול להתנות. נראה שהב"ש נוטה לדבריהם.

ג. שליח קבלה: ר' פרץ,רמ"א: נוהגים להחמיר לא לגרש בשליח קבלה. שמא לא יצליחו להכיר החתימות.

ט"ז,ב"ש: אם אי אפשר ללא שליח קבלה אפשר לשלוח שליח קבלה, ויקפידו שתהיה עדות ברורה שמכירים את שלוש חתימות הדיינים.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. יש להסתפק אם להתייחס לכך כסתם ויש מי שאומר וא"כ אין כוונתו לפסוק כמותו, או שהסתם לא בא לחלוק עליו וא"כ הלכה כמותו, ומהסתייגותו בב"י מסתבר קצת שלא בא לפסוק כמותו.