פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמא לג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Added credit)
מ (Updated article link)
 
שורה 18: שורה 18:
נוגע: '''נו"ב''' – כשר. לדעתו כשר אפילו לעדות שמת בעלה שמהתורה צריך עדות גמורה וחכמים הקלו, אמנם למעשה בכך החמיר משום שהמהריב"ל פוסל, אך בהבאת גט שמהתורה לא צריך כלל עדות ורק חכמים הצריכו, ודאי יש להכשיר.
נוגע: '''נו"ב''' – כשר. לדעתו כשר אפילו לעדות שמת בעלה שמהתורה צריך עדות גמורה וחכמים הקלו, אמנם למעשה בכך החמיר משום שהמהריב"ל פוסל, אך בהבאת גט שמהתורה לא צריך כלל עדות ורק חכמים הצריכו, ודאי יש להכשיר.


'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]

גרסה אחרונה מ־14:15, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קמא לג

סעיף לג[עריכה]

הנשים והקרובים, כשרים לשליחות הגט (משנה גיטין כג,ב). הגה: ויש מי שכתב דבמקום שאפשר, לכתחלה לא יהא השליח קרוב לאיש ולא לאשה ולא לדיינים שנותנים הגט לפניהם (בסדר גיטין). ואפילו הפסולים מדברי סופרים, בעבירה, כשרים לשליחות הגט. אבל הפסולים בעבירה מדברי תורה, פסולים להבאת הגט (לכו"ע) אא"כ נתקיים הגט בחותמיו (ראב"ד,רשב"א,רא"ש). ויש פוסלים אף בנתקיים בחותמיוא (רמב"ם). (ודין מומר, כדין פסולי עדות מדאורייתאב) (כן משמע בהגהות אלפסי דגיטין).

א. פסולים מהתורה: ראב"ד,רשב"א,רא"ש: כשרים להביא גט מקויים. רא"ש – וכן שאינו מקויים בארץ ישראל. כיוון שאינו צריך לומר בפ"נ ובפ"נ.

רמב"ם: אינם כשרים.

שו"ע: סתם כראב"ד וי"א כרמב"ם.

ב"ש: השו"ע פוסק בדעת הראב"ד שגם בא"י כשר דוקא בגט מקויים, שלא כרא"ש שהכשיר אף באינו מקויים. הב"ח ביאר שכן דעת הרמ"ה אולם מהב"י משמע שהרמ"ה סובר לגמרי כרמב"ם.

ב. מומר: ש"ג,רמ"א: דינו כפסול בעבירה מהתורה. כלומר לשיטת הראב"ד והרא"ש פסול להבאת גט שאינו מקויים משום חשש שקר, אך במקויים כשר להביא משום שנחשב בן ברית.

רמב"ם,תוס': הב"ש מדייק שלדעתם אינו נחשב בן ברית, וא"כ פסול אף להבאת גט מקויים.

נוגע: נו"ב – כשר. לדעתו כשר אפילו לעדות שמת בעלה שמהתורה צריך עדות גמורה וחכמים הקלו, אמנם למעשה בכך החמיר משום שהמהריב"ל פוסל, אך בהבאת גט שמהתורה לא צריך כלל עדות ורק חכמים הצריכו, ודאי יש להכשיר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.