פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמב יד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:16, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קמב יד

סעיף יד[עריכה]

ויש חולקים ואומרים שאין להתירה לינשא ע"י גט שיוצא מתחת ידהא, אם לא נתקיים בחותמיו, אע"פ שאין עליו עוררין, שמעולם לא שמעו מי שנהג קולא כזו (ראב"ד). הגה: בעל שמביא גט לאשתו, והוא בעצמו הוליכו ממקום שכתבו אותו עד מקום הנתינה, צריך למסרו לה כשליח, וצריך לומר: בפני נכתב ובפני נחתם, כמו השליח, כדי שלא לבא לטעות גם בשליח אחר, מאחר שעכשיו אינן בני תורה (ב"י בשם א"ח).

א. נאמנות האשה: ב"ש – אך כל עוד מביאה הגט בתורת שליח וטרם מסרה לבי"ד נאמנת כשליח לומר בפ"נ ובפ"נ.

ב. בעל המוליך גט ממד"ה: ארחות חיים: צריך לומר בפ"נ ובפ"נ, מאחר שהיום אינן בני תורה.

רמ"א: פסק כארחות חיים, והבין שטעמו הוא כדי שלא יבואו לטעות בשליח אחר.

ב"ש: טעמו שסבר כראב"ד שהלכה כרבה שטעם התקנה לומר בפ"נ הוא שלא בקיאים לשמה, ואף שאחר שלמדו לא היה צורך לומר, היום שוב אינם בני תורה ואינם בקיאים ולכן צריך לחזור ולומר, אך לשיטתנו שהלכה כרבא והטעם הוא שמא לא יוכלו לקיים, אין הלכה כארחות חיים, ובבעל המביא בעצמו שלא שייך החשש אין צריך לומר בפ"נ.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.