פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמג ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קמג ב

סעיף ב[עריכה]

המגרש על התנאי כשיתקיים התנאי, תהיה מגורשת בשעה שיתקיים, לא בשעת נתינת הגט לידה. לפיכך יש לבעל לבטל הגט, או להוסיף על תנאו^א, או להתנות תנאי אחר, כל זמן שלא נתקיים התנאי הראשון, אע"פ שהגיע לידה. ואם מת הבעל, או אבד הגט, או נשרף, קודם שיתקיים התנאי, אינה מגורשת; ואם נשאת, תצא^ב (רמב"ם מגיטין עד,א). ואם אמר לה: הרי את מגורשת מעכשיו, או מהיום, על תנאי כך וכך, או שאמר לה: הרי את מגורשת ע"מ כך וכך (ועיין לקמן סי' קמ"ד סעיף ד' די"א דע"מ לאו כמעכשיו דמי), כשיתקיים התנאי, תהיה מגורשת משעת נתינת הגט לידה (כרב הונא שם); לפיכך אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על תנאו משהגיע גט לידה (רמב"ם), ואם אבד או נשרף, (ואפי' מת הבעל) קודם שיתקיים התנאי, הרי זו מקיימת התנאי אחר מותו, וכבר נתגרשה משעת נתינת הגט לידה. ולכתחלה לא תנשא קודם קיום התנאי (ברייתא עד,א, דלא כרמב"ם), ואם נשאת, יפרוש ממנה עד שיתקיים התנאי (בה"ב ברמ"ה). ומיהו בתנאי שהוא בידה, והוא בשב ואל תעשה, לא חיישינן שמא תעבור עליו, ולפיכך מותרת לינשא מיד, בתנאי דעל מנת או מעכשיו^ג (רמב"ן ור"ן מגיטין פד,א). ויש אומרים דאפילו לא אמר: מעכשיו ולא מהיום ולא על מנת, דינו כאומר: מהיום, משום דזמנו של גט מוכיח עליו, הילכך אזלינן בה לחומרא (רמב"ן כר' יוסי עו,ב). (וי"א דאפי' בתנאי דמעכשיו יכול לבטלו, ויש להחמיר) (עיטור וכן משמע בהרא"ש).

ביטול גט ותנאים קודם התקיימות התנאי: עיין סיכום לסי' קמד,ז.

א. לבטל ולהפחית מתנאו: ב"ח: הדין להפך, שבתנאי ע"מ יכול ואילו בתנאי אם אינו יכול אלא אם יטול הגט ויתנו מחדש.

ב"ש: יכול בין בתנאי ע"מ בין בתנאי אם.

ב. נישאת קודם שנתקיים התנאי ואבד הגט: רמב"ם,שו"ע – תצא.

כשלא אבד הגט: ר"ן,מ"מ,רשב"ץ: גם בכך תצא, אפילו אם לאחר שנישאת נתקיים התנאי, משום משום שבינתיים לא היתה מגורשת, והווי כזינתה שאסורה לבעל ולבועל.

רמב"ם: לא תצא. ב"ש – וכן דעת השו"ע כאן והרמ"א בסי' קכ. אמנם בב"י סובר כר"ן אך מוכח שחזר בו בשו"ע שהרי דקדק וכתב שתצא דוקא לגבי הבבא השנייה שאבד הגט או מת הבעל. וכתב שבחינם השיג הח"מ על הרמ"א בסי' קכ, כי סבר כרמב"ם וכשו"ע.

ג. לא תינשא: גיטין עד,א: ה"ז גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז, אע"פ שנקרע הגט או שנאבד - מגורשת, ולאחר לא תנשא עד שתתן.

רמב"ם: כל שהתנאי בידה מותרת להינשא. המ"מ מיישבו שהברייתא אינה להלכה ונדחית מפני הסוגיא בגיטין פג האומרת: "אי הכי בכולהו תנאי דעלמא נמי לא תנסיב דלמא לא מקיימא ליה לתנאיה".

רמב"ן,רשב"א,ר"ן,שו"ע: מותרת בתנאי שבידה רק אם התנאי בשב ואל תעשה. ראה סיכום לסע' טז שר"ח בפשטות חולק.

איש שרצה לגרש בתנאי ואשה ללא תנאי ונתעכבו ולאחר זמן חזר וגירשה:

מהרי"ט,באר היטב – אם האיש חזר ותבע לגרשה הגט מוחלט כי מסתמא נתרצה לה, ואם האשה חזרה ותבעה זהו גט בתנאי כי מסתמא היא נתרצתה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.