פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמג ד: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קמג ד

סעיף ד[עריכה]

אמר לה: ע"מ שתתני לי מאתים זוז מכאן עד שלשים יום, ונתנה לו בתוך שלשים יום בעל כרחו, והוא אינו רוצה לקבל, הרי זה גט פסול, עד שתתן מדעתו (רמב"ם מגיטין עה,א).

נתינה בע"כ: גיטין עד,ב: תנן התם: בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חדש, כדי שיהא חלוט לו, התקין הלל הזקן שיהא חולש את מעותיו ללשכה, ויהא שובר את הדלת ונכנס, ואימתי שירצה הלה יבוא ויטול את מעותיו. ואמר רבא: מתקנתו של הלל נשמע, הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז, ונתנה לו מדעתו - מגורשת, על כורחו - אינה מגורשת, מדאיצטריך ליה להלל לתקוני נתינה בעל כורחיה דהויא לה נתינה, [עה,א] מכלל, דבעלמא נתינה בעל כרחיה לא הויא נתינה... ואיכא דאמרי, אמר רבא: מתקנתו של הלל, ה"ז גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז, ונתנה לו - בין מדעתו ובין בעל כרחו הויא נתינה, וכי איצטריך ליה להלל לתקוני - שלא בפניו, אבל בפניו - בין מדעתו בין בעל כרחו הויא נתינה. לפי לישנא קמא נתינה בעל כרחו לא הוי נתינה ואינה מגורשת, ולפי הלישנא השניה הוי נתינה ומגורשת.

רשב"א,רא"ש: ספק מגורשת. אגב, הרשב"א מבאר שגם למ"ד שהוי נתינה ודאי שהמקבל לא זכה בע"כ כי אי אפשר לזכות לאדם חפץ בע"כ, אלא שלענין קיום התנאי נחשב כאילו הנותן נתן וקיים תנאו, וכן בבתי ערי חומה הנותן זכה בבית.

ר' האי: מגורשת.

רמב"ם,שו"ע: פסול. מ"מ – פסק כלישנא בתרא אלא שהחמיר שפסול מדרבנן. כך היא גירסת המ"מ והב"י ברמב"ם אולם הרא"ש גרס בדברי הרמב"ם שהיא ספק מגורשת.

כשלא לקח המעות: מהר"ם אלשקאר: אפילו למ"ד שנתינה בע"כ הוי נתינה, כשלא הסכים כלל לקחת המעות ובפועל לא לקחם לא הוי נתינה.

מהר"י בירב,ב"י,ב"ש: הוי נתינה.

כשלקח המעות: מהר"י בירב,ב"י: לכו"ע הוי נתינה.

ב"ש: אין זה מוכרח. כלומר, לדעת המהר"ם אלשקאר המחלוקת בגמ' עוסקת דוקא בלקח, לדעת המהר"י בירב דוקא בלא לקח, ולדעת הב"ש בלא לקח ויתכן שגם בלקח.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.