פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קסט ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Added credit)
מ (Updated article link)
 
שורה 22: שורה 22:
'''בית מאיר''': אין בידינו לשנות הדינים ע"פ הטעמים כי אולי יש עוד טעם נסתר. והעיר שאם היתה גרושה ואומרת אי אפשי בתקנת חכמים גם הטעם השני לא שייך.
'''בית מאיר''': אין בידינו לשנות הדינים ע"פ הטעמים כי אולי יש עוד טעם נסתר. והעיר שאם היתה גרושה ואומרת אי אפשי בתקנת חכמים גם הטעם השני לא שייך.
</blockquote>
</blockquote>
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]

גרסה אחרונה מ־14:19, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קסט ג

סעיף ג[עריכה]

לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על הג' (יבמות קא,ב), ואפי' השנים הם עמי הארץ (רמב"ם). (חלצו בג', חליצתה כשרה) (טור). (ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר) (ב"י).

השניים הנוספים: רמב"ם,שו"ע: יכולים להיות עמי הארץ.

תרוה"ד,ב"י ברמב"ם,רמ"א: אך לא קרובים ופסולים, ובדיעבד כשר. כך מוכח מיבמות קא,ב שרב שמואל בר רב יהודה לא רצה להצטרף לחמישה משום שהיה גר.

או"ז,ריטב"א: אפילו קרובים ופסולים.

ב"י: תרוה"ד והרמב"ם חלוקים עם האו"ז והריטב"א.

ב"ש: אינם חלוקים. האו"ז והריטב"א עוסקים במקרה שהזמינו שלושה לבי"ד בפירוש ועוד שניים לתוספת פרסום, ואילו תרוה"ד והרמב"ם במקרה שיושבים כל החמישה בחיבור אחד ולכן פסול. וכך מפורש בריטב"א, שהביא דברי הרמב"ם ועליהם הוסיף שמ"מ אם הזמינו שלושה לבי"ד בפירוש ועוד שניים לתוספת פרסום מותר, וביאר שבמקרה של רב שמואל משום כבודו רצו לצרף לשבת חמישה כאחד ולא כנוסף לשלושה, ולכן לא רצה.

הטעם להוספה: רש"י א: לפרסם שהיא חלוצה ואסורה לכהן.

רש"י ב: לפרסם כדי שיקפצו עליה אנשים ותינשא מהר.

ב"ש: נפק"מ אם כבר היתה גרושה, שלטעם הראשון אין צריך להוסיף.

בית מאיר: אין בידינו לשנות הדינים ע"פ הטעמים כי אולי יש עוד טעם נסתר. והעיר שאם היתה גרושה ואומרת אי אפשי בתקנת חכמים גם הטעם השני לא שייך.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.