פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קסט יא: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קסט יא

סעיף יא[עריכה]

אין סומכין במנין השנים לא ע"פ קרובים ולא ע"פ נשים, אלא ע"פ עדים כשרים להעיד (רמב"ם מקידושין סג,ב). ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, (או) [אם] בדקום ומצאו להם שתי שערות (תרומה), (אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור) (מרדכי פרק מצות חליצה). ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם ריבוי שערות, או שהם ארוכות (טור) כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים (תוס'^[1],תרומה). ועל זה סומכים שלא לבדוק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש ריבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמוך שהם גדולים, אפי' לא הביאו כי אם שתי שערות (תוס'). (ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים^א) (הגהות מרדכי דיבמות).

עדות השנים: קידושין סג,ב: בני זה בן י"ג שנה ויום אחד, בתי זו בת י"ב שנה ויום אחד - נאמן לנדרים, ולחרמים, ולהקדשות, ולערכים, אבל לא למכות ולעונשין.

רמב"ם,תרומה,שו"ע: צריך עדים כשרים על מנין השנים.

עדות הסימנים: תרומה,שו"ע: אם יש עדות או חזקה ע"י השכנים לגבי מנין השנים, מספיק עדות קרוב או אשה על הסימנים.

תרומה,סמ"ק: אם אין עדות על השנים, בדיקת ריבוי השערות יכולה להיעשות ע"י נשים אך בדיקת הדדים ע"י אנשים. ב"ש – תמה מדוע לדעתם מועילה בדיקת שערות ע"י נשים. הד"מ תירץ שריבוי שערות זהו מילתא דעבידא לגלויי ולכן נאמנות בשונה מבדיקת שתי שערות שקשה לבדוק. אך הב"ש הקשה שגם בדיקת דדים עבידא לגלויי, וביאר שהד"מ מוסב על דעת המרדכי, ובא לחלק בין דדים וריבוי שערות לשתי שערות.

מרדכי: בין בדיקת הדדים בין בדיקת ריבוי השערות יכולה להיעשות ע"י נשים.

א. בנים כסימנים: יבמות יב,ב: אמר רב ספרא: בנים הרי הם כסימנים... ורב זביד אמר: אין בנים בלא סימנים. כלומר, לדעת רב זביד זוהי רק חזקה שהביאה סימנים, ואינם נראים משום שכנראה נפלו, אולם אינה ודאי בוגרת אלא רק לחומרא שאינה יכולה למאן אולם מאידך אינה נחשבת בוגרת לענין שתוכל לחלוץ.

רמב"ם,סמ"ג: כרב ספרא. הרמב"ם כתב שמ"מ מועיל רק לאחר י"ב שנה. המ"מ ביארו או משום שסובר שא"א ללדת קודם י"ב שנה, או שגם הסימן של בנים מועיל רק בצירוף גיל י"ב.

רי"ף,רא"ש: כרב זביד.

הגמ"ר,רמ"א: פסקו שבנים כסימנים גם כאן לענין חליצה. מוכח שפוסקים כרב ספרא.

ב"ש: תמה על פסיקת הרמ"א נגד הרי"ף והרא"ש.

המשאת בנימין סובר שלפי הרמב"ם צריכה להיות גם בת י"ב בין לרב ספרא בין לרב זביד אולם לפי הרא"ש ושאר המפרשים לדעת רב ספרא נעשית בוגרת לפני גיל יב. ואילו הב"ש סובר שלכו"ע גם לפי רב ספרא אינה בוגרת לפני גיל י"ב אלא שהסימנים יועילו לה לכשתהיה בת י"ב.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]