פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קסט נ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף נ[עריכה]
חלוצה מוטעת, שאומרים לו: חלוץ לה ע"מ שתתן לך ק"ק זוז, החליצה כשרה, אפילו אינה נותנת לו כלום, ואפילו כפל התנאי (יבמות קו,א). (ואפילו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום) (תשובת הרא"ש כלל נ"ב). ואע"פ שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חייבת ליתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן (רש"י). אבל אם יש טענה שאינה חפיצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חייב לחלוץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלוץ לה על מנת שתתן לו ק"ק זוז, אינה חייבת ליתן לו כלוםא (קו,א). (אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזור) (תשובת רשב"א אלף ר"מ) (ועיין לעיל ריש סימן קס"ה).
א. כשיש לה טענה: האו"ז כתב שבכל מקרה שמצוות חליצה קודמת ליבום נחשב כטענה ואין לו שכר טירחה, וכתב הב"ש שלפי"ז לכאורה להלכה לעולם אין שכר טירחה, שהרי נחלקו הפוסקים אם מצוות חליצה קודמת או יבום קודם ומחמת הספק הדין הוא שיש לחלוץ, אמנם מהטושו"ע משמע שדוקא כשיש לה טענה, אחרת יכול לומר קים לי כפוסקים שיבום קודם וצריכה לתת שכרו. הק"נ והבית מאיר תמהו שהרי היא המוזחקת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.