פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעב ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעב|ד}}


== סעיף ד | יין לבן ==
<blockquote>רב כהנא שאל (שם) את רבא האם יין לבן כשר, ופשט לו מהפסוק: &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;. היינו שיין הוא אדם [בפשטות]. וכותב הר&quot;ן שהגמרא מסתפקת לגבי קידוש ולא לגבי נסכים.
הירושלמי אומר (שקלים ג, ב) שמצווה לקדש על יין אדום שנאמר &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;.
הגמרא אומרת (פסחים קח:) שלעניין ארבע כוסות צריך שיהיה טעם יין ומראה יין.
</blockquote>
נחלקו הראשונים האם עולה מהגמרות לפסול יין לבן אפילו בדיעבד או שמא רק לכתחילה:
◄'''רמב&quot;ן, ר&quot;ן, ור&quot;י בתוספות:''' יין לבן פסול לקידוש אפילו בדיעבד (ומה שהגמרא אמרה שיין בורק (לבן) כשר היינו יין שהתחיל להתלבן ודומה קצת לאדמומית. או שגורסים יין בודק ולא בורק). והירושלמי מתכוון לפסול אפילו בדיעבד.
◄'''ריטב&quot;א:''' הירושלמי פסל רק לכתחילה, אבל בדיעבד כשר. ואם אין לו אחר מותר לכתחילה, וכן אם הוא חמר מדינה מותר לכתחילה. (ומה שהגמרא בבבלי פסלה היינו לכתחילה).
◄'''רי&quot;ף ורמב&quot;ם:''' השמיטו את השאלה ואת הפסול של יין לבן, ומשמע שהם ביארו את הספק לגבי נסכים ולא לקידוש. אמנם גם לנסכים הרמב&quot;ם לא פסל, וצ&quot;ל שהוא סבר שרבא פשט לקולא מהפסוק.
◄'''רוקח, רשב&quot;ץ וטור:''' אם היין הלבן משובח מצווה לקדש עליו. (ויין לבן שהגמרא פסלה הוא יין שהתלבן בגריעות). וגם הרמב&quot;ן מתיר לעשות בו הבדלה '''(רשב&quot;ץ)'''.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' מקדשים על יין לבן והרמב&quot;ן פוסל ומתיר להבדלה. ונהגו העולם כדעה הראשונה.
⤶ לכו&quot;ע מצווה לכתחילה לקדש על יין אדום, אלא אם כן אין לו אדום או שהאדום גרוע '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
'''א.''' מותר לעשות בו הבדלה לכו&quot;ע אם רגילים לשתות ממנו כחמר מדינה, כי מותר להבדיל על חמר מדינה. לכן גם בקידוש היום מותר לכתחילה כיוון שעושים קידוש היום על חמר מדינה כדלקמן בסעיף ט. '''(משנ&quot;ב)'''.
[[קטגוריה:בן שמואל]]
== סעיף ד | יין לבן ==
<blockquote>הברייתא התירה לעשות קידוש על יין בורק (יין לבן).
רב כהנא שאל (שם) את רבא האם יין לבן כשר, ופשט לו מהפסוק: &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;. היינו שיין הוא אדם [בפשטות]. (ר&quot;ן: הגמרא מסתפקת לגבי קידוש ולא לגבי נסכים).
הירושלמי אומר (שקלים ג, ב) שמצווה לקדש על יין אדום שנאמר &quot;אל תרא יין כי יתאדם&quot;.
הגמרא אומרת (פסחים קח:) שלעניין ארבע כוסות צריך שיהיה טעם יין ומראה יין.
</blockquote>
נחלקו הראשונים האם עולה מהגמרות לפסול יין לבן אפילו בדיעבד או שמא רק לכתחילה:
'''''◄'''''רמב&quot;ן, ר&quot;ן, ור&quot;י בתוספות: יין לבן פסול לקידוש אפילו בדיעבד (ומה שהגמרא שם התירה יין בורק (לבן) היינו יין שהתחיל להתלבן ודומה קצת לאדמומית. או שגורסים יין בודק ולא בורק). וכוונת הירושלמי לפסול אפילו בדיעבד.
'''''◄'''''ריטב&quot;א: הירושלמי אסר רק לכתחילה, אבל בדיעבד כשר. ואם אין לו אחר מותר לכתחילה, וכן אם הוא חמר מדינה מותר לכתחילה. (והבבלי פסל רק לכתחילה).
'''''◄'''''רי&quot;ף ורמב&quot;ם: השמיטו את השאלה ואת הפסול של יין לבן, ומשמע שהם ביארו את הספק לגבי נסכים ולא לקידוש. אמנם גם לנסכים הרמב&quot;ם לא פסל, וצ&quot;ל שהוא סבר שרבא פשט לקולא מהפסוק.
'''''◄'''''רוקח, רשב&quot;ץ וטור: אם היין הלבן משובח מצווה לקדש עליו. (ויין לבן שהגמרא פסלה הוא יין שהתלבן בגריעות). וגם הרמב&quot;ן מתיר לעשות בו הבדלה (רשב&quot;ץ).
<blockquote>☜ שו&quot;ע: מקדשים על יין לבן והרמב&quot;ן פוסל ומתיר להבדלה. ונהגו העולם כדעה הראשונה.
⤶ לכו&quot;ע מצווה לכתחילה לקדש על יין אדום, אלא אם כן אין לו אדום או שהאדום גרוע (משנ&quot;ב).
</blockquote>
א. מותר לעשות ביין לבן הבדלה לכו&quot;ע אם רגילים לשתות ממנו כחמר מדינה, כי מותר להבדיל על חמר מדינה. לכן גם בקידוש היום מותר לכתחילה כיוון שעושים קידוש היום על חמר מדינה כדלקמן בסעיף ט (משנ&quot;ב).

גרסה מ־18:58, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_ערב_ד&oldid=147216"