פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|ערב|ד}} | ||
== סעיף ד | יין לבן == | == סעיף ד | יין לבן == | ||
<blockquote>רב כהנא שאל (שם) את רבא האם יין לבן כשר, ופשט לו מהפסוק: "אל תרא יין כי יתאדם". היינו שיין הוא אדם [בפשטות]. | <blockquote>הברייתא התירה לעשות קידוש על יין בורק (יין לבן). | ||
רב כהנא שאל (שם) את רבא האם יין לבן כשר, ופשט לו מהפסוק: "אל תרא יין כי יתאדם". היינו שיין הוא אדם [בפשטות]. (ר"ן: הגמרא מסתפקת לגבי קידוש ולא לגבי נסכים). | |||
הירושלמי אומר (שקלים ג, ב) שמצווה לקדש על יין אדום שנאמר "אל תרא יין כי יתאדם". | הירושלמי אומר (שקלים ג, ב) שמצווה לקדש על יין אדום שנאמר "אל תרא יין כי יתאדם". | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
נחלקו הראשונים האם עולה מהגמרות לפסול יין לבן אפילו בדיעבד או שמא רק לכתחילה: | נחלקו הראשונים האם עולה מהגמרות לפסול יין לבן אפילו בדיעבד או שמא רק לכתחילה: | ||
◄'''רמב"ן, ר"ן, ור"י בתוספות: | '''''◄'''''רמב"ן, ר"ן, ור"י בתוספות: יין לבן פסול לקידוש אפילו בדיעבד (ומה שהגמרא שם התירה יין בורק (לבן) היינו יין שהתחיל להתלבן ודומה קצת לאדמומית. או שגורסים יין בודק ולא בורק). וכוונת הירושלמי לפסול אפילו בדיעבד. | ||
◄'''ריטב"א: | '''''◄'''''ריטב"א: הירושלמי אסר רק לכתחילה, אבל בדיעבד כשר. ואם אין לו אחר מותר לכתחילה, וכן אם הוא חמר מדינה מותר לכתחילה. (והבבלי פסל רק לכתחילה). | ||
◄'''רי"ף ורמב"ם: | '''''◄'''''רי"ף ורמב"ם: השמיטו את השאלה ואת הפסול של יין לבן, ומשמע שהם ביארו את הספק לגבי נסכים ולא לקידוש. אמנם גם לנסכים הרמב"ם לא פסל, וצ"ל שהוא סבר שרבא פשט לקולא מהפסוק. | ||
◄'''רוקח, רשב"ץ וטור: | '''''◄'''''רוקח, רשב"ץ וטור: אם היין הלבן משובח מצווה לקדש עליו. (ויין לבן שהגמרא פסלה הוא יין שהתלבן בגריעות). וגם הרמב"ן מתיר לעשות בו הבדלה (רשב"ץ). | ||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ שו"ע: מקדשים על יין לבן והרמב"ן פוסל ומתיר להבדלה. ונהגו העולם כדעה הראשונה. | ||
⤶ לכו"ע מצווה לכתחילה לקדש על יין אדום, אלא אם כן אין לו אדום או שהאדום גרוע | ⤶ לכו"ע מצווה לכתחילה לקדש על יין אדום, אלא אם כן אין לו אדום או שהאדום גרוע (משנ"ב). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
א. מותר לעשות ביין לבן הבדלה לכו"ע אם רגילים לשתות ממנו כחמר מדינה, כי מותר להבדיל על חמר מדינה. לכן גם בקידוש היום מותר לכתחילה כיוון שעושים קידוש היום על חמר מדינה כדלקמן בסעיף ט (משנ"ב). | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:56, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף ד | יין לבן[עריכה]
הברייתא התירה לעשות קידוש על יין בורק (יין לבן).
רב כהנא שאל (שם) את רבא האם יין לבן כשר, ופשט לו מהפסוק: "אל תרא יין כי יתאדם". היינו שיין הוא אדם [בפשטות]. (ר"ן: הגמרא מסתפקת לגבי קידוש ולא לגבי נסכים).
הירושלמי אומר (שקלים ג, ב) שמצווה לקדש על יין אדום שנאמר "אל תרא יין כי יתאדם".
הגמרא אומרת (פסחים קח:) שלעניין ארבע כוסות צריך שיהיה טעם יין ומראה יין.
נחלקו הראשונים האם עולה מהגמרות לפסול יין לבן אפילו בדיעבד או שמא רק לכתחילה:
◄רמב"ן, ר"ן, ור"י בתוספות: יין לבן פסול לקידוש אפילו בדיעבד (ומה שהגמרא שם התירה יין בורק (לבן) היינו יין שהתחיל להתלבן ודומה קצת לאדמומית. או שגורסים יין בודק ולא בורק). וכוונת הירושלמי לפסול אפילו בדיעבד.
◄ריטב"א: הירושלמי אסר רק לכתחילה, אבל בדיעבד כשר. ואם אין לו אחר מותר לכתחילה, וכן אם הוא חמר מדינה מותר לכתחילה. (והבבלי פסל רק לכתחילה).
◄רי"ף ורמב"ם: השמיטו את השאלה ואת הפסול של יין לבן, ומשמע שהם ביארו את הספק לגבי נסכים ולא לקידוש. אמנם גם לנסכים הרמב"ם לא פסל, וצ"ל שהוא סבר שרבא פשט לקולא מהפסוק.
◄רוקח, רשב"ץ וטור: אם היין הלבן משובח מצווה לקדש עליו. (ויין לבן שהגמרא פסלה הוא יין שהתלבן בגריעות). וגם הרמב"ן מתיר לעשות בו הבדלה (רשב"ץ).
☜ שו"ע: מקדשים על יין לבן והרמב"ן פוסל ומתיר להבדלה. ונהגו העולם כדעה הראשונה.
⤶ לכו"ע מצווה לכתחילה לקדש על יין אדום, אלא אם כן אין לו אדום או שהאדום גרוע (משנ"ב).
א. מותר לעשות ביין לבן הבדלה לכו"ע אם רגילים לשתות ממנו כחמר מדינה, כי מותר להבדיל על חמר מדינה. לכן גם בקידוש היום מותר לכתחילה כיוון שעושים קידוש היום על חמר מדינה כדלקמן בסעיף ט (משנ"ב).