פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|ערב|ז}} | ||
== סעיף ז | שמרי יין == | == סעיף ז | שמרי יין == | ||
| שורה 33: | שורה 16: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:56, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
סעיף ז | שמרי יין[עריכה]
הגמרא אומרת (ב"ב צו:) ששמרי יין שנפלו עליהם מים, אם יש אחד לארבע מכמות המים נחשבים ליין ומברכים עליהם הגפן (ומקדשים עליהם).
הראשונים כותבים שחרצני הענבים דינם כמו שמרים.
שו"ע בסימן רד, ה, פסק שביינות שלנו אפילו אם השמרים רבע מכמות המים לא יברכו עליהם הגפן, ומשערים כל יין לפי מקומו. הרמ"א פסק שם שמשערים עד אחד בשישה במים.
וכתב שם המשנ"ב שהשו"ע והרמ"א לא חולקים, השו"ע דיבר על שמרים ובהם השיעור אחד לארבע, והרמ"א דיבר על יין ממש שבו השיעור אחד לשישה.
☜ שו"ע: כל יין שעשוי מחרצנים או שמרים שמברכים עליו הגפן, מקדשים עליו[1]*.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ * ויש לדעת שבמיץ ענבים של ימינו יש פוסקים (הגרש"ז והרב אלישיב) שאסרו למזוג אפילו במעט מים כיוון שגם ככה טעמו חלש מאוד. אמנם יש שהתירו גם במיץ ענבים למזוג עד חציו. עיין בכל זה בסימן רה, ד בהוצאת דרשו שמביאים את הדעות.