פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמח ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמח ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמח|ג}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמח ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמח|ג}} | ||
== סעיף ג | כניסה לספינה בשבת == | == סעיף ג | כניסה לספינה בשבת == | ||
| שורה 64: | שורה 32: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:02, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | כניסה לספינה בשבת[עריכה]
המשנה בביצה אומרת (לו:) שאסור להפליג בשבת עצמה שמא יעשה חבית של שייטים[1].
◄בה"ג: אם נכנס לספינה מערב שבת, קנה בה שביתתו ויכול לצאת ממנה ולהיכנס אליה שוב בשבת ולהפליג בה[2].
◄ר"י בתוספות, רא"ש ורשב”א[3]: אסור, כיוון שעולה לספינה בשבת ויש חשש שיעשה חבית של שייטין. אבל אם נכנס מערב שבת ולא יצא ממנה מותר[4].
☜ שו"ע: אם נכנס מערב שבת ולא יצא ממנה מותר. (ואם יצא אסור כי נראה כעושה חבית של שייטין (משנ"ב)).
רמ"א: יש מתירים אפילו אם יצא ממנה. (כי הספינה הפכה לביתו (משנ"ב)). וכן נהגו בקצת מקומות לעשות קידוש בספינה (לפרסם הדבר (משנ"ב)) ואין למחות בידם.
לדעת הרמ"א, אם יצא מהספינה ושוב חזר, אסור לו לזוז ממקומו כשיגיעו לעיר. ואם לא יצא מהספינה, יכול ללכת אלפיים אמה כשיגיעו לעיר, ודווקא אם המים היו גבוהים עשרה טפחים (משנ"ב).
גם כשחל יו"ט בע"ש, מותר לקנות בה שביתה ואין בזה מכין מקודש לחול (משנ"ב).
יכול ללכת בתוך הספינה כיוון ששבת באויר מחיצות מבעוד יום (מג"א).
כל זה רק בנהרות הנובעים שאין בהם קלקול עונג שבת. אמנם יש שמקילים גם בים הגדול, ובמקום שנהגו אין למחות בידם כי סומכים על הרמב"ן הסובר שבספינה שרובה גויים מותר. ואם רובה ישראל ודאי אסור[5]* (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ איסור זה כולל אפילו אם רוצה להפליג לדבר מצווה (עיין משנ"ב בס"ק כז). עוד יש להדגיש, שלפי דעת הרי"ף (והשו"ע שפסק כוותיה) כל דין הפלגה בשבת שייך רק כשאין לו ביטול עונג שבת מכך, שאם לא כן יש לאסור מצד זה, ועיין לקמן שהביה"ל הקל בזה במקומות שנהגו לסמוך על הרמב"ן.
- ↑ מהרי"א סובר שבה"ג סובר כב"ש שאסרו לעשות מלאכות בערב שבת שימשכו לתוך השבת, ואנן קיי"ל כב"ה. ובבית יוסף דחה דבריו. הראשונים חולקים בטעמו של בה"ג: ר"ן, הגהות אשר"י וריב"ש: אם לא יקנה בה שביתה מערב שבת, לא יוכל לזוז בה יותר מד' אמות. תוספות, רא"ש ורשב"א: רק אם קנה בה שביתה נחשבת לביתו, ואז כשהספינה יוצאת מהתחום, נחשב שהוא לא עשה כלום (לדינא הראשונים חלקו עליו ואסרו).
- ↑ יש לעיין לפי הרמב"ן והרז"ה שאסרו מטעמים אחרים יהיה אסור גם אם קנה שביתה בשבת ולא יצא מהספינה או שמא גם הם יודו בזה (שייתכן שגזרו רק על דבר מצוי, ובדרך כלל עולים לספינה בערב שבת ולא בשבת, או שיש היכר כשעולה בערב שבת וקונה שביתה בה, ואין לחשוש שיבוא לידי איסורים).
- ↑ הסברא: החשש שיעשה חבית של שייטין שכיח רק בשעת העליה לספינה, ולכן אסור לעלות על הספינה בשבת עצמה גם אם קנה בה שביתה בע"ש, אבל אם הוא כבר עלה לספינה ונשאר עליה, לא שכיח שיעשה יותר חבית ולא גזרו בזה חכמים (הרב משה בר ציון שליט"א). עוד אפשר שכיוון שיש כאן היכר שצריך להיכנס מערב שבת, מותר, כעין שהתירו חכמים להיכנס לספינה בתחילת השבוע (כנלע"ד). הבית יוסף מביא את דברי הריטב"א שכתב בשם הרמב"ן והרז"ה שפסקו שאין תחומין למעלה מעשרה. משום כך כתב שאין צורך לשבות בספינה בביה"ש כמו שכתבו הראשונים, והמנהג שנהגו להיכנס לספינה נועד כדי לאפשר לאותם אנשים להמשיך ללכת אלפיים אמה בהגיע הספינה לנמל, אלא שרק אם לא יצאו ממנה הדבר מועיל, אבל אם יצאו ממנה בשבת – אין בעצמה זו תועלת.
- ↑
* האחרונים נחלקו בדין ספינה של יהודים מחללי שבת. לציץ אליעזר (ה, ז) מותר אם יוצא בשלושה הימים הראשונים של השבוע. למנחת יצחק (ג, לט) וליחווה דעת (ו, טז) אסור גם אז. אם הספינה יוצאת ליותר משבוע הפלגה עיין בדברי האחרונים הנ"ל שדנו בדבר.