פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמח ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:57, 7 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רמח ג


סעיף ג | כניסה לספינה בשבת

במקרה בו אין איסור מצד ביטול עונג שבת ומותר להפליג בערב שבת (כדעת הרי"ף), אם אדם רוצה להפליג בשבת עצמה, המשנה בביצה אומרת (לו:) שאסור שמא יעשה חבית של שייטים[1].

נחלקו הראשונים אם הדבר מותר כאשר נכנס לספינה מערב שבת:

בה"ג: אם נכנס לספינה מערב שבת, קנה בה שביתתו ויכול לצאת ממנה ולהיכנס אליה שוב בשבת[2].

ר"י בתוספות, רא"ש ורשב”א[3]: אסור, כיוון שעולה לספינה בשבת ויש חשש שיעשה חבית של שייטין. אבל אם נכנס מערב שבת ולא יצא ממנה מותר[4].

שו"ע: אם נכנס מערב שבת ולא יצא ממנה מותר. (ואם יצא אסור כי נראה כעושה חבית של שייטין (משנ"ב)).

רמ"א: יש מתירים אפילו אם יצא ממנה. (כי הספינה הפכה לביתו (משנ"ב)). וכן נהגו בקצת מקומות לעשות קידוש (לפרסם הדבר (משנ"ב)) ואין למחות בידם.

  1. לדעת הרמ"א, אם יצא מהספינה ושוב חזר, אסור לו לזוז ממקומו כשיגיעו לעיר. ואם לא יצא מהספינה, יכול ללכת אלפיים אמה כשיגיעו לעיר, ודווקא אם המים היו גבוהים עשרה טפחים (משנ"ב).

  2. גם כשחל יו"ט בע"ש, מותר לקנות בה שביתה ואין בזה מכין מקודש לחול (משנ"ב).

  3. יכול ללכת בתוך הספינה כיוון ששבת באויר מחיצות מבעוד יום (מג"א).

  4. כל זה רק בנהרות הנובעים שאין בהם קלקול עונג שבת. אמנם יש שמקילים גם בים הגדול, ובמקום שנהגו אין למחות בידם כי סומכים על הרמב"ן שסובר שבספינה שרובה גויים מותר. ואם רובה ישראל ודאי אסור[5]* (ביה"ל).


הערות שוליים

  1. איסור זה כולל אפילו אם רוצה להפליג לדבר מצווה (עיין משנ"ב בס"ק כז).
  2. מהרי"א סובר שבה"ג סובר כב"ש שאסרו לעשות מלאכות בערב שבת שימשכו לתוך השבת, ואנן קיי"ל כב"ה. ובבית יוסף דחה דבריו. הראשונים חולקים בטעמו של בה"ג: ר"ן, הגהות אשר"י וריב"ש: אם לא יקנה בה שביתה מערב שבת, לא יוכל לזוז בה יותר מד' אמות. תוספות, רא"ש ורשב"א: רק אם קנה בה שביתה נחשבת לביתו, ואז כשהספינה יוצאת מהתחום, נחשב שהוא לא עשה כלום (וכנזכר לדינא הם חלקו עליו ואסרו).
  3. יש לעיין לפי הרמב"ן והרז"ה שאסרו מטעמים אחרים יהיה אסור גם אם קנה שביתה בשבת ולא יצא מהספינה או שמא גם הם יודו בזה.
  4. הסברא: כיוון שיש כאן היכר שצריך להיכנס מערב שבת, מותר, כעין שהתירו חכמים להיכנס לספינה בתחילת השבוע (כנלע"ד). או שהחשש שיעשה חבית של שייטין שכיח רק בשעת העליה לספינה, ולכן אסור לעלות על הספינה בשבת עצמה גם אם קנה בה שביתה בע"ש, אבל אם הוא כבר עלה לספינה ונשאר עליה, לא שכיח שיעשה יותר חבית ולא גזרו בזה חכמים (הרב משה בר ציון). הבית יוסף מביא את דברי הריטב"א שכתב בשם הרמב"ן והרז"ה שפסקו שאין תחומין למעלה מעשרה. משום כך כתב שאין צורך לשבות בספינה בביה"ש כמו שכתבו הראשונים, והמנהג שנהגו להיכנס לספינה נועד כדי לאפשר לאותם אנשים להמשיך ללכת אלפיים אמה בהגיע הספינה לנמל, אלא שרק אם לא יצאו ממנה הדבר מועיל, אבל אם יצאו ממנה בשבת – אין בעצמה זו תועלת.
  5. * ספינה של מחללי שבת. לציץ אליעזר (ה, ז) מותר אם יוצא בשלושה הימים הראשונים של השבוע. למנחת יצחק (ג, לט) ולרב עובדיה (יחו"ד ו, טז) אסור גם אז. אם הספינה יוצאת ליותר משבוע הפלגה עיין בדברי האחרונים הנ"ל שדנו בדבר.