פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסג יד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:00, 7 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסג יד


סעיף יד | קבלת שבת בטעות

הגמרא בברכות (כז:) מספרת שרב התפלל תפילת ערבית של שבת בערב שבת, והגמרא דנה האם יש צורך לבדול ממלאכה בזמן הזה. ומוכיחה מדברי אביי שהתיר לעשן סלים בגפרית למרות שכבר התפללו ערבית. דוחה הגמרא ששם הייתה טעות, כי חשבו שכבר שקעה חמה, ולכן התיר אביי. הגמרא מקשה על זה, הרי טעות אינה חוזרת שהרי רבי פסק שציבור שסברו שכבר שקעה חמה והתפללו של מוצאי שבת בשבת עצמה, יצאו ידי חובה! עונה הגמרא שדין הציבור שונה, שלא מטריחים אותם להתפלל שוב.

רא"ש, רשב"א, תר"י, רי"ו: משמע מהגמרא שרק לעניין תפילה היחיד צריך להתפלל שוב, אבל לעניין עשיית מלאכה- קבלת שבת בטעות אינה קבלה.

המרדכי מוסיף בשם הגאונים: קבלת שבת בטעות על ידי הדלקת נרות שמה קבלה (ובטעמם, עיין לקמן). ואותו נר אסור בטלטול ואסור להוסיף לו שמן (שבלי הלקט בשם הגאונים).

(הבית יוסף מעיר שלא מטריחים את הציבור להתפלל שוב רק בתנאי שהתפללו אחרי פלג המנחה, אבל לפני כן, חוזרים שוב להתפלל).

שו"ע: אם התפללו בטעות לאחר פלג המנחה, ציבור לא חוזר ויחיד כן. ולעניין איסור מלאכה: שניהם מותרים, אלא שי"א שאותם שהדליקו נרות אסורים[1]. וי"א שהנר אסור בטלטול ולהוסיף לו שמן, ואפילו אחרי שכבה אסור.

⤶ יש אחרונים שחולקים וסוברים שקבלת שבת של ציבור בטעות אפילו בתפילה שמה קבלה, אלא שבזה, מיעוט הציבור לא נמשך אחרי הרוב (מג"א ואליה רבה).

☜ ואפשר להקל בשעת הדחק כדעת השו"ע (משנ"ב).

  1. טעם היש אומרים שמחמירים בהדלקה:

לבית יוסף: משום שבהדלקה יש מעשה.

לגר"א: משום שהם סוברים שקבלת שבת בטעות שמא קבלה (ומתפילה אין ראיה, כיוון שתפילה אינה קבלת שבת ממש).

נפק"מ: אם קיבלו שבת בטעות במפורש (כמו מזמור שיר או 'הרינו מקבלים שבת'). לבית יוסף: מותרים במלאכה לכו"ע. לגר"א: עדיין היש אומרים יאסרו במלאכה כמו בהדלקה.

  1. יחיד שהתפלל בטעות צריך לחזור גם ביום חול אם הוא רגיל להתפלל ערבית כדעת חכמים וטעה והתפלל כרבי יהודה (משנ"ב).

  2. היש אומרים סוברים שאסור לטלטל את הנר כיוון שהוקצה למצוותו, ואסרו בנגיעה שמא יבוא לטלטלו (מג"א). ובמקום מצווה אפשר להקל (דרך החיים). ואם הדליק את הנר מוקדם מאוד והתנה שלא מקבל בזה שבת, עדיין הנר נחשב למוקצה למצוותו (פרי מגדים).


הערות שוליים

  1. ואם רק יחידים הדליקו נרות, לאליה רבה אין שמה קבלה. ולפרמ"ג ודרך החיים צריך להחמיר במלאכה. וכל זה רק לאחר פלג המנחה (ביה"ל).