פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסח|ב}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסח|ב}} | ||
== סעיף ב | התחיל ברכה של יום חול == | == סעיף ב | התחיל ברכה של יום חול == | ||
| שורה 70: | שורה 38: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:11, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | התחיל ברכה של יום חול[עריכה]
הגמרא בברכות אומרת (כא.) שהטועה ומתחיל ברכת חול בשבת גומר אותה ברכה, כיוון שגם בשבת היה ראוי להתפלל שמונה עשרה, אלא שהקלו חכמים להתפלל שבע ברכות מפני כבוד השבת.
נחלקו הראשונים באיזו ברכה מדובר:
◄ רבינו יונה, רא"ש וטור: כל ברכה שאדם מוצא את עצמו בה יגמור אותה ויחזור לנוסח השבת.
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ רא"ש מלוניל: דין זה נכון רק בברכת 'אתה חונן', אבל בשאר ברכות יעצור במקומו.
התחלה נחשבת אפילו מילה אחת, ורק לעניין ברכת אתה חונן יש בזה נפקא מינה כדלקמן בסעיף ג (ביה"ל).
דין זה שייך גם ביו"ט (משנ"ב).
❖ דין תפילת מוסף
נחלקו הראשונים האם דין זה נוהג גם בתפילת מוסף:
◄ רבינו יונה, רמב"ם, (רבינו מאיר), סמ"ג: בתפילת מוסף פוסק במקום, (כי אף ביום חול אין אומרים שמונה עשרה ברכות בתפילת מוסף אלא שבע).
◄ ראב"ד, רא"ש וטור (ע"פ ירושלמי): גם בתפילת מוסף צריך לגמור את הברכה שהתחיל בה (שכן בדיעבד אם התפלל בה שמונה עשרה ברכות וחידש בה דבר מועט של קרבן מוסף שבת יצא, ולכן).
☜ שו"ע: בכל התפילות גומר, ויש אומרים שבמוסף יעצור מיד.
⤶ האחרונים כתבו שהלכה כי"א מפני שזה ספק ברכה לבטלה[1]* (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ * וכן פסק בחזו"ע [ח"א עמ' שמח-שמט]. ולכאורה קשה, מדוע פסקו כדעת היש אומרים כשהשו"ע סתם אחרת. ויישבו האחרונים בכמה אופנים: א. בשו"ת חקרי לב (או"ח סי' נד) בכה"ג שמעינן כמו שנקט בב"י שהוא החיבור העיקרי . ב. החיד"א במחזיק ברכה (רס"ח ס"ק ב) למרות שהשו"ע חזר בו ממה שנקט בב"י, להלכה נקטינן כב"י [שזה דעת הי"א] כיון שספק בברכות להקל. ג. שדי חמד (כללי הפוסקים סי' יג ס"ט) אפילו במקום כתב שתי סברות סתם וי"א, אם בבית יוסף הכריע כדברי הי"א, כך הלכה.