פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ז | אמירת ויכולו בציבור == | |||
טור: נוהגים לומר 'ויכולו' שוב בציבור. טעם הדבר: א. שבת שחלה ביו"ט לא אומרים בתפילה ויכולו, ואגב זה תיקנו בכל שבתות השנה (וכ"כ תוספות, רא"ש, מרדכי ותרומה). ב. להוציא את מי שאינה בקי. | |||
הטור מוסיף: יש אומרים שצריך לאומרו במעומד ובקול רם מפני שהוא כעדות על מעשה שמים וארץ, ויאמרו אותו ביחד. | |||
<blockquote>☜ שו"ע: כתב את דברי הטור, (אלא שלא כתב שיאמרו ביחד). | |||
⤶ טוב לאומרה ביחד ועל כל פנים בשניים (משנ"ב). וטוב לאומרה בעשרה ולכן ימהר תפילתו כדי לאומרה עם הציבור (ביה"ל). | |||
</blockquote> | |||
א. יחיד המתפלל: '''לט"ז:''' לא יאמר ויכולו. '''לאליה רבה:''' יאמר אלא שלא צריך לעמוד. וטוב שיחיד יאמר אלא שיתכוון כקורא בתורה<ref>לדעת '''החזו"א''' (סי' לח סק"י) אינו צריך להדר אחר שנים. וכן כתב '''בחזו"ע''' (ח"א עמ' שמג). '''ובילקו"י''' הוסיף (מהד' תשע"א חלק א כרך ב עמ' תקו) שכשאפשר בקלות עדיף לאומרו בשניים. (והוסיף הילקו"י שגם אמירת ויכולו עם האשה נחשבת כעדות בשנים, שהרי גם היא מצווה בעדות זו על בריאת השמים והארץ).</ref> (משנ"ב). | |||
ב. אם שכח לאומרו בבית הכנסת יאמר אותו בקידוש מעומד (ומנהגנו לאומרו מעומד בכל מקרה) (פרי מגדים). | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־18:40, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז | אמירת ויכולו בציבור
טור: נוהגים לומר ויכולו שוב בציבור. טעם הדבר: א. שבת שחלה ביו"ט לא אומרים בתפילה ויכולו, ואגב זה תיקנו בכל שבתות השנה (וכ"כ תוספות, רא"ש, מרדכי ותרומה). ב. להוציא את מי שאינה בקי.
הטור מוסיף: יש אומרים שצריך לאומרו במעומד ובקול רם מפני שהוא כעדות על מעשה שמים וארץ, ויאמרו אותו ביחד.
☜ שו"ע: כתב את דברי הטור, (אלא שלא כתב שיאמרו ביחד).
⤶ טוב לאומרה ביחד ועל כל פנים בשניים (משנ"ב). וטוב לאומרה בעשרה ולכן ימהר תפילתו כדי לאומרה עם הציבור (ביה"ל).
א. יחיד המתפלל: לט"ז: לא יאמר ויכולו, לאליה רבה: יאמר אלא שלא צריך לעמוד. וטוב שיחיד יאמר אלא שיתכוון כקורא בתורה (משנ"ב).
ב. אם שכח לאומרו בבית הכנסת יאמר אותו בקידוש מעומד (ומנהגנו לאומרו מעומד בכל מקרה) (פרי מגדים).
סעיף ז | אמירת ויכולו בציבור
טור: נוהגים לומר 'ויכולו' שוב בציבור. טעם הדבר: א. שבת שחלה ביו"ט לא אומרים בתפילה ויכולו, ואגב זה תיקנו בכל שבתות השנה (וכ"כ תוספות, רא"ש, מרדכי ותרומה). ב. להוציא את מי שאינה בקי.
הטור מוסיף: יש אומרים שצריך לאומרו במעומד ובקול רם מפני שהוא כעדות על מעשה שמים וארץ, ויאמרו אותו ביחד.
☜ שו"ע: כתב את דברי הטור, (אלא שלא כתב שיאמרו ביחד).
⤶ טוב לאומרה ביחד ועל כל פנים בשניים (משנ"ב). וטוב לאומרה בעשרה ולכן ימהר תפילתו כדי לאומרה עם הציבור (ביה"ל).
א. יחיד המתפלל: לט"ז: לא יאמר ויכולו. לאליה רבה: יאמר אלא שלא צריך לעמוד. וטוב שיחיד יאמר אלא שיתכוון כקורא בתורה[1] (משנ"ב).
ב. אם שכח לאומרו בבית הכנסת יאמר אותו בקידוש מעומד (ומנהגנו לאומרו מעומד בכל מקרה) (פרי מגדים).
הערות שוליים
- ↑ לדעת החזו"א (סי' לח סק"י) אינו צריך להדר אחר שנים. וכן כתב בחזו"ע (ח"א עמ' שמג). ובילקו"י הוסיף (מהד' תשע"א חלק א כרך ב עמ' תקו) שכשאפשר בקלות עדיף לאומרו בשניים. (והוסיף הילקו"י שגם אמירת ויכולו עם האשה נחשבת כעדות בשנים, שהרי גם היא מצווה בעדות זו על בריאת השמים והארץ).