פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
(Added ben shmuel book.)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ט|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסח|ט}}
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ט|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסח|ט}}


== סעיף ט | יו"ט שחל בשבת ==
<blockquote>הגמרא אומרת (שם) שש&quot;ץ שעובר לפני התפילה בליל שבת שחל בה יו&quot;ט לא צריך להזכיר של יו&quot;ט בה, מפני שטעם התקנה היה מפני הסכנה. (רש&quot;י מבאר שביו&quot;ט לא כולם היו באים לבית הכנסת, ורק בשבת היו כולם באים (ועוד שבשבת יש יותר חשש מזיקין בשדה. (פרישה)). ומבאר הטור שמה שתיקנו חכמים תיקנו ואין להוסיף על זה.
☜ כך פוסקים '''טור ושו&quot;ע.'''
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>בליל פסח שחל בשבת לא צריך לאומרו כלל כי הוא משומר ממזיקים '''(ביה&quot;ל)'''.</p></blockquote></li></ol>
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]


== סעיף ט | יו&quot;ט שחל בשבת ==
== סעיף ט | יו&quot;ט שחל בשבת ==
שורה 28: שורה 15:


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]

גרסה אחרונה מ־21:12, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסח ט


סעיף ט | יו"ט שחל בשבת[עריכה]

הגמרא אומרת (שם) שש"ץ שעובר לפני התפילה בליל שבת שחל בה יו"ט לא צריך להזכיר של יו"ט בה, מפני שטעם התקנה היה מפני הסכנה.

(רש"י מבאר שביו"ט לא כולם היו באים לבית הכנסת, ורק בשבת היו כולם באים (ועוד שבשבת יש יותר חשש מזיקין בשדה. (פרישה)). והטור מבאר שמה שתיקנו חכמים תיקנו, ואין להוסיף על זה).

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

  1. בליל פסח שחל בשבת אין לאומרו כלל כי הוא משומר ממזיקים[1] (ביה"ל).


הערות שוליים[עריכה]

  1. אך מנהג המקובלים לאומרו אף אז, וכן הנהיג הרש"ש, וכתב בסידור קול אליהו, שכן מנהג ירושלים. וכך כתוב ברב פעלים (ג, כג), ובכף החיים (תפז, כב) ועוד. ועיין שהביא ביביע אומר (ב או"ח כה) מהרבה ראשונים ואחרונים שלא לאומרו, וכן פסק להלכה. וכן נהגו רוב האשכנזים וחלק מהספרדים (וחלקם נוהגים לאומרו על פי מנהג המקובלים).