פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רס ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
 
(Added ben shmuel book.)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
<blockquote>המשנה אומרת (לד.) שצריך אדם לשאול בביתו בע&quot;ש עם חשיכה: עשרתם? ערבתם? ולומר (בנחת) הדליקו את הנר (על פי הגמרא).
<blockquote>המשנה אומרת (לד.) שצריך אדם לשאול בביתו בע&quot;ש עם חשיכה: עשרתם? ערבתם? ולומר (בנחת) הדליקו את הנר (על פי הגמרא).
</blockquote>
</blockquote>
'''טור בשם מהר&quot;ם:''' אין צורך לומר עשרתם כיוון שלא מעשרים בימינו אלא שואל אם הפרישו חלה<ref>כשחיו בחו&quot;ל.</ref>. וגם ערבתם המהר&quot;ם לא שאל כי הוא היה מערב בעצמו.
טור בשם מהר&quot;ם: אין צורך לומר עשרתם כיוון שלא מעשרים בימינו' אלא שואל אם הפרישו חלה<ref>כשחיו בחו&quot;ל. וקצת נראה שבארץ ישראל, שמעשרים יש טעם לשאול (וכך מדויק מהרמ&quot;א). אך בימינו לכאורה אין טעם לשאול שכן הירקות והפירות מגיעים מעושרים (מהשוק הסיטונאי), ורק מי שיש לו גידול עצמאי יש לו לשאול.</ref>. וגם ערבתם המהר&quot;ם לא שאל כי הוא היה מערב בעצמו.


<blockquote>☜ '''השו&quot;ע''' פוסק את דברי הגמרא ומוסיף שישאל על הפרשת חלה.
<blockquote>☜ השו&quot;ע פוסק את דברי הגמרא ומוסיף שישאל אף על הפרשת חלה.


'''רמ&quot;א:''' במקום שלא מעשרים לא ישאל על מעשר.
רמ&quot;א: במקום שלא מעשרים לא ישאל על מעשר.
</blockquote>
</blockquote>
<ol>
<ol>
<li><blockquote><p>הזמן שצריך לשאול הוא סמוך לבין השמשות בעוד שודאי יום ושיהיה עוד שהות להוסיף מחול על הקודש (וישאל אז, שלא יפשעו לומר שיש עוד זמן) '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>צריך לשאול סמוך לבין השמשות בעוד שודאי יום ושיהיה עוד שהות להוסיף מחול על הקודש (וישאל אז, שלא יפשעו לומר שיש עוד זמן) (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>בימינו לא שואלים על הפרשת חלה (אבל בערב פסח צריך לשאול) '''(משנ&quot;ב'''<ref><p>משום שבחו&quot;ל אפשר לתקן גם בשבת את החלה אם ישייר מעט ממנה ואותה יפריש במוצאי שבת (כנסת יחזקאל).</p></ref>'''). '''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>בימינו לא שואלים על הפרשת חלה (אבל בערב פסח צריך לשאול) (משנ&quot;ב<ref><p>משום שבחו&quot;ל אפשר לתקן גם בשבת את החלה, אם ישייר מעט ממנה ואותה יפריש במוצאי שבת '''(כנסת יחזקאל)'''.</p></ref>).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>צריך להזהיר גם שיפסיקו לעשות מלאכה, ואם לא נמצא בבית המדרש אז, ישלח שליח להזהירם '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
<li><blockquote><p>צריך להזהיר גם שיפסיקו בני ביתו מלעשות מלאכה, ואם לא נמצא בבית המדרש אז, ישלח שליח להזהירם (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>








שורה 23: שורה 25:


[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־21:07, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רס ב


סעיף ב | עשרתם ערבתם הדליקו את הנר[עריכה]

המשנה אומרת (לד.) שצריך אדם לשאול בביתו בע"ש עם חשיכה: עשרתם? ערבתם? ולומר (בנחת) הדליקו את הנר (על פי הגמרא).

טור בשם מהר"ם: אין צורך לומר עשרתם כיוון שלא מעשרים בימינו' אלא שואל אם הפרישו חלה[1]. וגם ערבתם המהר"ם לא שאל כי הוא היה מערב בעצמו.

☜ השו"ע פוסק את דברי הגמרא ומוסיף שישאל אף על הפרשת חלה.

רמ"א: במקום שלא מעשרים לא ישאל על מעשר.

  1. צריך לשאול סמוך לבין השמשות בעוד שודאי יום ושיהיה עוד שהות להוסיף מחול על הקודש (וישאל אז, שלא יפשעו לומר שיש עוד זמן) (משנ"ב).

  2. בימינו לא שואלים על הפרשת חלה (אבל בערב פסח צריך לשאול) (משנ"ב[2]).

  3. צריך להזהיר גם שיפסיקו בני ביתו מלעשות מלאכה, ואם לא נמצא בבית המדרש אז, ישלח שליח להזהירם (משנ"ב).




הערות שוליים[עריכה]

  1. כשחיו בחו"ל. וקצת נראה שבארץ ישראל, שמעשרים יש טעם לשאול (וכך מדויק מהרמ"א). אך בימינו לכאורה אין טעם לשאול שכן הירקות והפירות מגיעים מעושרים (מהשוק הסיטונאי), ורק מי שיש לו גידול עצמאי יש לו לשאול.
  2. משום שבחו"ל אפשר לתקן גם בשבת את החלה, אם ישייר מעט ממנה ואותה יפריש במוצאי שבת (כנסת יחזקאל).