פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעא ו: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
== סעיף ו | גמר סעודתו לפני הקידוש == | |||
<blockquote>רבי יוסי אומר (פסחים קב.) שאם בני חבורה אכלו מבעוד יום וכשהחשיך היום גמרו לאכול, על הכוס הראשונה יברכו ברכת המזון ועל הכוס השניה יעשו קידוש. ומבאר רב נחמן בר יצחק שכיוון שלא עושים מצוות חבילות חבילות לא מברכים את שתי הברכות על כוס אחת. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' רי"ף ורמב"ם: הלכה כרבי יוסי שיברך על כוס ברכת המזון ועל כוס אחרת יעשה קידוש. ואף צריך להזכיר של שבת בברכת המזון (כך כותב הרא"ש לשיטתם). (ר"ן: הגם שלא אוכלים שוב, נחשב לקידוש במקום סעודה, כיוון שגמרו סעודתם שם). | |||
<blockquote>⤶ אורחות חיים: לא יטעם מיין ברכת המזון ולא יברך עליו הגפן. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' רא"ש: רק לרבי יוסי אפשר לברך ולשתות יין של קידוש לפני ברכת המזון, אבל לפי שמואל שאסר לאכול ולשתות לפני הקידוש עד שיפרוס מפה, אסור לעשות זימון ולברך אז. אלא ודאי שפורס מפה ומקדש (ע"פ הרי"ד). מה עוד שאין זה נחשב מקום סעודה, ועל כרחו צריך לאכול שוב, אז מדוע שיברך ברכת המזון באמצע. | |||
טור: מביא את שתי הדעות. | |||
<blockquote>☜ שו"ע: סתם כדעת הרי"ף והרמב"ם וכתב להזכיר של שבת בברכת המזון. והביא את הרא"ש כיש אומרים. | |||
רמ"א: יש אומרים שאין להזכיר של שבת בברכת המזון. ונחלקו אם צריך לטעום מהיין של ברכת המזון<ref>כי יש אומרים שיטעום ואין בזה איסור כיוון שהטעימה הזו שייכת לסעודה עוד לפני חובת הקידוש, ואז לא יברך הגפן בקידוש. ויש אומרים שלא יטעם מכוס של ברכת המזון, אלא יברך הגפן בקידוש וישתה את הכוס של ברכת המזון ללא ברכה '''(משנ"ב)'''.</ref> וכן האם צריך לאכול שוב במקום הקידוש<ref>הראשונים כנזכר לעיל. '''(הר"ן והרא"ש).'''</ref>. ולהלכה נוהגים שיפרוס מפה ומקדש כדי לצאת ממחלוקות<ref>האם צריך להזכיר של שבת, האם צריך לטעום מהיין, האם צריך לאכול שוב אחרי הקידוש. ועוד שיש בזה חשש ברכה שאינה צריכה בברכת המזון הראשונה (לפי הדעה השניה) '''(משנ"ב).'''</ref>. | |||
⤶ כל המחלוקת היא רק אם כבר נטל ידיו למים אחרונים<ref>אבל אם אמר רק הב לן ונברך- יפרוס מפה ויקדש לכו"ע, אלא שבזה צריך לברך שוב על היין בקידוש.</ref> וראה שקדש היום, שאז לדעת הרי"ף יברך ברכת המזון. אבל אם לא נטל ידיו, אפילו אם אמר 'הב לן ונברך' לכו"ע לא יברך אלא יפרוס מפה ויקדש (משנ"ב). | |||
</blockquote> | |||
א. פשוט לכו"ע שאם שכח להזכיר של שבת בברכת המזון שלא צריך לחזור שוב (משנ"ב). | |||
ב. אם אכל לחם משחשיכה, צריך להזכיר של שבת בברכת המזון<ref>ובזה נלע"ד שצריך לחזור אם שכח של שבת.</ref> (מג"א ואחרונים). | |||
ג. כיוון שמדובר כאן במציאות שכבר נטל ידיו למים אחרונים צריך לברך שוב 'הגפן' בקידוש, ו'המוציא' כשחוזר לאכול (דעת הי"א בשו"ע ע"פ האחרונים). ואם לא נטל ידיו דינו כמו בסעיף ד. | |||
ד. בשביל לצאת ידי חובת אכילה במקום קידוש מספיק כזית (פרי מגדים). ובשביל לצאת חובת סעודת שבת משמע שצריך כביצה (שער הציון). | |||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־18:41, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | גמר סעודתו לפני הקידוש
רבי יוסי אומר (פסחים קב.) שאם בני חבורה אכלו מבעוד יום והחשיך היום וגמרו לאכול, על הכוס הראשונה יברכו ברכת המזון ועל הכוס השניה יעשו קידוש. ומבאר רב נחמן בר יצחק שכיוון שלא עושים מצוות חבילות חבילות לא עושים את שתי המצוות על כוס אחת. הראשונים חולקים האם יש לפסוק כדברי רבי יוסי או לא.
◄ רי"ף ורמב"ם: הלכה כרבי יוסי שיברך על כוס ברכת המזון ועל כוס אחרת יעשה קידוש. ואף צריך להזכיר של שבת בברכת המזון (כך כותב הרא"ש לשיטתם).
⤶ ר"ן: הגם שלא אוכלים שוב, נחשב לקידוש במקום סעודה, כיוון שגמרו סעודתם שם.
אורחות חיים: לא יטעם מיין ברכת המזון ולא יברך עליו הגפן.
◄ רא"ש: רק לרבי יוסי אפשר לברך ולשתות יין של קידוש לפני ברכת המזון, אבל לפי שמואל שאסר לאכול ולשתות לפני הקידוש עד שיפרוס מפה, אסור לעשות זימון ולברך אז. אלא ודאי שפורס מפה ומקדש (ע"פ הרי"ד). מה עוד שאין זה נחשב מקום סעודה, ועל כרחו צריך לאכול שוב, אז מדוע שיברך ברכת המזון באמצע.
טור: מביא את שתי הדעות.
☜ שו"ע: סתם כדעת הרי"ף והרמב"ם וכתב להזכיר של שבת בברכת המזון. והביא את הרא"ש כיש אומרים.
רמ"א: יש אומרים שאין להזכיר של שבת בברכת המזון. ועוד הביא שיש מחלוקת אם צריך לטעום מהיין של ברכת המזון[1] וכן האם צריך לאכול שוב במקום הקידוש[2]. וכתב להלכה שנוהגים שיפרוס מפה ומקדש כדי לצאת ממחלוקות[3].
⤶ כל המחלוקת היא רק אם כבר נטל ידיו למים אחרונים[4] וראה שקדש היום, שאז לדעת הרי"ף יברך ברכת המזון. אבל אם לא נטל ידיו, אפילו אם אמר 'הב לן ונברך' לכו"ע לא יברך אלא יפרוס מפה ויקדש (משנ"ב).
א. פשוט לכו"ע שאם שכח להזכיר של שבת בברכת המזון שלא צריך לחזור שוב (משנ"ב).
ב. אם אכל לחם משחשיכה, צריך להזכיר של שבת בברכת המזון[5] (מג"א ואחרונים).
ג. כיוון שמדובר כאן במציאות שכבר נטל ידיו למים אחרונים צריך לברך שוב 'הגפן' בקידוש, ו'המוציא' כשחוזר לאכול (דעת הי"א בשו"ע ע"פ האחרונים). ואם לא נטל ידיו דינו כמו בסעיף ד.
ד. בשביל לצאת ידי חובת אכילה במקום קידוש מספיק כזית (פרי מגדים). ובשביל לצאת חובת סעודת שבת משמע שצריך כביצה (שער הציון).
הערות שוליים
סעיף ו | גמר סעודתו לפני הקידוש
רבי יוסי אומר (פסחים קב.) שאם בני חבורה אכלו מבעוד יום וכשהחשיך היום גמרו לאכול, על הכוס הראשונה יברכו ברכת המזון ועל הכוס השניה יעשו קידוש. ומבאר רב נחמן בר יצחק שכיוון שלא עושים מצוות חבילות חבילות לא מברכים את שתי הברכות על כוס אחת.
◄ רי"ף ורמב"ם: הלכה כרבי יוסי שיברך על כוס ברכת המזון ועל כוס אחרת יעשה קידוש. ואף צריך להזכיר של שבת בברכת המזון (כך כותב הרא"ש לשיטתם). (ר"ן: הגם שלא אוכלים שוב, נחשב לקידוש במקום סעודה, כיוון שגמרו סעודתם שם).
⤶ אורחות חיים: לא יטעם מיין ברכת המזון ולא יברך עליו הגפן.
◄ רא"ש: רק לרבי יוסי אפשר לברך ולשתות יין של קידוש לפני ברכת המזון, אבל לפי שמואל שאסר לאכול ולשתות לפני הקידוש עד שיפרוס מפה, אסור לעשות זימון ולברך אז. אלא ודאי שפורס מפה ומקדש (ע"פ הרי"ד). מה עוד שאין זה נחשב מקום סעודה, ועל כרחו צריך לאכול שוב, אז מדוע שיברך ברכת המזון באמצע.
טור: מביא את שתי הדעות.
☜ שו"ע: סתם כדעת הרי"ף והרמב"ם וכתב להזכיר של שבת בברכת המזון. והביא את הרא"ש כיש אומרים.
רמ"א: יש אומרים שאין להזכיר של שבת בברכת המזון. ונחלקו אם צריך לטעום מהיין של ברכת המזון[6] וכן האם צריך לאכול שוב במקום הקידוש[7]. ולהלכה נוהגים שיפרוס מפה ומקדש כדי לצאת ממחלוקות[8].
⤶ כל המחלוקת היא רק אם כבר נטל ידיו למים אחרונים[9] וראה שקדש היום, שאז לדעת הרי"ף יברך ברכת המזון. אבל אם לא נטל ידיו, אפילו אם אמר 'הב לן ונברך' לכו"ע לא יברך אלא יפרוס מפה ויקדש (משנ"ב).
א. פשוט לכו"ע שאם שכח להזכיר של שבת בברכת המזון שלא צריך לחזור שוב (משנ"ב).
ב. אם אכל לחם משחשיכה, צריך להזכיר של שבת בברכת המזון[10] (מג"א ואחרונים).
ג. כיוון שמדובר כאן במציאות שכבר נטל ידיו למים אחרונים צריך לברך שוב 'הגפן' בקידוש, ו'המוציא' כשחוזר לאכול (דעת הי"א בשו"ע ע"פ האחרונים). ואם לא נטל ידיו דינו כמו בסעיף ד.
ד. בשביל לצאת ידי חובת אכילה במקום קידוש מספיק כזית (פרי מגדים). ובשביל לצאת חובת סעודת שבת משמע שצריך כביצה (שער הציון).
הערות שוליים
- ↑ כי יש אומרים שיטעום ואין בזה איסור כיוון שהטעימה הזו שייכת לסעודה עוד לפני חובת הקידוש, ואז לא יברל הגפן בקידוש. ויש אומרים שלא יטעם מכוס של ברכת המזון, אלא יברך הגפן בקידוש וישתה את הכוס של ברכת המזון ללא ברכה (משנ"ב).
- ↑ הראשונים כנזכר לעיל (הר"ן והרא"ש).
- ↑ והן: האם צריך להזכיר של שבת, האם צריך לטעום מהיין, האם צריך לאכול שוב אחרי הקידוש. ועוד שיש בזה חשש ברכה שאינה צריכה בברכת המזון הראשונה (לפי הדעה השניה) (משנ"ב).
- ↑ אבל אם אמר רק הב לן ונברך- יפרוס מפה ויקדש לכו"ע, אלא שבזה צריך לברך שוב על היין בקידוש.
- ↑ ובזה נלע"ד שצריך לחזור אם שכח של שבת. וצ"ב.
- ↑ כי יש אומרים שיטעום ואין בזה איסור כיוון שהטעימה הזו שייכת לסעודה עוד לפני חובת הקידוש, ואז לא יברך הגפן בקידוש. ויש אומרים שלא יטעם מכוס של ברכת המזון, אלא יברך הגפן בקידוש וישתה את הכוס של ברכת המזון ללא ברכה (משנ"ב).
- ↑ הראשונים כנזכר לעיל. (הר"ן והרא"ש).
- ↑ האם צריך להזכיר של שבת, האם צריך לטעום מהיין, האם צריך לאכול שוב אחרי הקידוש. ועוד שיש בזה חשש ברכה שאינה צריכה בברכת המזון הראשונה (לפי הדעה השניה) (משנ"ב).
- ↑ אבל אם אמר רק הב לן ונברך- יפרוס מפה ויקדש לכו"ע, אלא שבזה צריך לברך שוב על היין בקידוש.
- ↑ ובזה נלע"ד שצריך לחזור אם שכח של שבת.