פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעט ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעט ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעט|ד}}


== סעיף ד | טלטול נר על ידי תנאי ==
תנאי על בסיס לדבר האסור אינו מועיל בדרך כלל. אלא שבסיס לנר שונה, כיוון שהנר עשוי להכבות במשך השבת. לכן אם אדם מתנה ואומר שהוא לא מקצה דעת מהנר לאחר שיכבה, נחלקו הראשונים האם תנאי מועיל לטלטלו אחר שיכבה או לא (אחרונים).
◄ '''רמב&quot;ן, רשב&quot;א, רא&quot;ה, ר&quot;ן, רשב&quot;ץ:''' מותר לטלטל נר אם התנה עליו מערב שבת שלא מקצה דעתו ממנו אחר שיכבה<ref>וזה לשון התשב&quot;ץ (א, קלז): 'אבל הנר הזה לא הוקצה אלא לאורו אבל לגופו לא הוקצה ובעודו דולק לא נאסר טלטולו אלא מחשש כיבוי בשבת וכשכבה אגלאי מילתא דלא הוי מוקצה לאותה שעה אלא לצורך אורו וכשהתנה עליו נמצא דלא אתקצי לגופו כלל'.</ref>.
<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
</blockquote>
◄ '''תוספות, רי&quot;ו, הגהות אשר&quot;י וכלבו:''' אין תנאי מועיל בזה (שהרי על כרחו בבין השמשות הנר היה מוקצה מהאדם<ref>עיין בריב&quot;ש סימן צג.</ref>).
<blockquote>☜ כך פוסק '''רמ&quot;א.''' והוסיף שאפשר לטלטלו על ידי גוי, ואין בזה איסור אמירה לגוי כיוון שנהגו כך נחשב כאילו התנה על כך מראש (כלומר, שסמך על השיטה הראשונה בצירוף אמירה לגוי<ref>וכותב המשנ&quot;ב שהצורך לצרף את השיטה המתירה הוא רק כשמבקש לטלטלו מחמה לצל, אבל לצורך גופו ומקומו הדבר מותר גם בלי צירוף, שהרי היהודי היה יכול לטלטלו בעצמו אם היה רוצה (בטלטול מהצד).</ref> '''(משנ&quot;ב)''').
⤶ על ידי גוי מותר אפילו בשביל שלא יגנב, ולא רק לצורך גופו ומקומו '''(משנ&quot;ב)'''.
</blockquote>
'''א.''' אם הדליק נר כדי שלא יכבה כל היום (יורצייט וכדומה) אפשר שאסור לטלטלו אפילו על ידי גוי, אבל לצורך גופו ומקומו מותר '''(משנ&quot;ב)'''.
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ד | טלטול נר על ידי תנאי ==
'''הקדמה'''
תנאי על בסיס לדבר האסור אינו מועיל בדרך כלל. אלא שבסיס לנר שונה כיוון שהנר עשוי להכבות במשך השבת. לכן אם אדם מתנה ואומר שהוא לא מקצה דעת מהנר לאחר שיכבה, נחלקו הראשונים האם תנאי מועיל לטלטלו אחר שיכבה או לא (אחרונים).
'''''◄''''' רמב&quot;ן, רשב&quot;א, רא&quot;ה, ר&quot;ן, רשב&quot;ץ: מותר לטלטל נר אם התנה עליו מערב שבת שלא מקצה דעתו ממנו אחר שיכבה<ref>וזה לשון '''התשב&quot;ץ''' (א, קלז): 'אבל הנר הזה לא הוקצה אלא לאורו אבל לגופו לא הוקצה ובעודו דולק לא נאסר טלטולו אלא מחשש כיבוי בשבת וכשכבה אגלאי מילתא דלא הוי מוקצה לאותה שעה אלא לצורך אורו וכשהתנה עליו נמצא דלא אתקצי לגופו כלל'.</ref>.
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
</blockquote>
'''''◄''''' תוספות, רי&quot;ו, הגהות אשר&quot;י וכלבו: אין תנאי מועיל בזה (שהרי על כרחו בבין השמשות הנר היה מוקצה מהאדם<ref>עיין '''בריב&quot;ש''' סימן צג.</ref>).
<blockquote>☜ כך פוסק רמ&quot;א. והוסיף שאפשר לטלטלו על ידי גוי, ואין בזה איסור אמירה לגוי כיוון שנהגו כך נחשב כאילו התנה על כך מראש (כלומר, שסמך על השיטה הראשונה בצירוף אמירה לגוי<ref>וכותב '''המשנ&quot;ב''' שהצורך לצרף את השיטה המתירה הוא רק כשמבקש לטלטלו מחמה לצל, אבל לצורך גופו ומקומו הדבר מותר גם בלי צירוף, שהרי היהודי היה יכול לטלטלו בעצמו אם היה רוצה (בטלטול מהצד).</ref> (משנ&quot;ב)).
⤶ על ידי גוי מותר אפילו בשביל שלא יגנב, ולא רק לצורך גופו ומקומו (משנ&quot;ב).
</blockquote>
א. אם הדליק נר כדי שלא יכבה כל היום (יורצייט וכדומה) אפשר שאסור לטלטלו אפילו על ידי גוי, אבל לצורך גופו ומקומו מותר (משנ&quot;ב).
==הערות שוליים==

גרסה מ־19:19, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רעט_ד&oldid=147451"