פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפה א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
 
(Added ben shmuel book.)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
== סעיף א | כל פסוק צריך לקרוא שמו"ת ==
== סעיף א | כל פסוק צריך לקרוא שמו"ת ==


<blockquote>הגמרא בברכות אומרת (ח.) שלעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור<ref>לדעת הראב&quot;ן חיוב קריאת שמו&quot;ת הוא רק למי שלא שומע את קריאת התורה מפי החזן. אבל מי ששומע מפי החזן בשבת, לא צריך לקרוא בעצמו. אמנם הפוסקים כתבו שגם אם שומע את קריאת התורה מפי החזן צריך לומר בעצמו. (בית יוסף).</ref>, ואפילו 'עטרות ודיבון'.
<blockquote>הגמרא בברכות אומרת (ח.) שלעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור<ref>לדעת '''הראב&quot;ן''' חיוב קריאת שמו&quot;ת הוא רק למי שלא שומע את קריאת התורה מפי החזן. אבל מי ששומע מפי החזן בשבת, לא צריך לקרוא בעצמו. אמנם הפוסקים כתבו שגם אם שומע את קריאת התורה מפי החזן צריך לומר בעצמו. '''(בית יוסף)'''.</ref>, ואפילו 'עטרות ודיבון'.
</blockquote>
</blockquote>
נחלקו הראשונים בביאור דברי הגמרא:
'''''נחלקו בביאור החידוש ב'עטרות ודיבון':'''''


◄ '''רש&quot;י ורמב&quot;ם:''' אפילו פסוקים שתרגום אונקלוס לא מוסיף כלום על הפשט צריך לקרואו שלוש פעמים, ובאמת גם פסוקים שיש בהם שמות של אנשים וכדומה צריכים שלוש פעמים.
'''''◄''''' רש&quot;י ורמב&quot;ם: אפילו פסוקים שתרגום אונקלוס אינו מוסיף על הפשט צריך לקרואו שלוש פעמים, ובאמת גם פסוקים שיש בהם שמות של אנשים וכדומה צריכים שלוש פעמים.


◄ '''רבינו יונה:''' אפילו פסוק שיש בו תרגום ירושלמי שמבאר שלא כפשטי המילים צריך שנים מקרא, למרות שאין צורך בתרגום כל כך. אבל פסוקים של שמות אנשים לא צריכים רק פעמיים.
'''''◄''''' רבינו יונה: אפילו פסוק שיש בו תרגום ירושלמי שמבאר שלא כפשטי המילים צריך שנים מקרא, למרות שאין צורך בתרגום כל כך. אבל פסוקים של שמות אנשים אינם צריכים אלא פעמיים.


⤶ '''רא&quot;ש וטור:''' נהגו להחמיר כרש&quot;י.
⤶ רא&quot;ש וטור: נהגו להחמיר כרש&quot;י.


<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' חובה לקרוא אפילו אם שומע מהחזן את הקריאה, ואפילו עטרות ודיבון.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: חובה לקרוא אפילו אם שומע מהחזן את הקריאה, ואפילו עטרות ודיבון.


⤶ יש לקרוא שלוש פעמים גם פסוקים של שמות בלבד '''(משנ&quot;ב).'''
⤶ יש לקרוא שלוש פעמים גם פסוקים של שמות בלבד (משנ&quot;ב).
</blockquote>
</blockquote>
<ol>
<ol>
<li><blockquote><p>יש מחמירים לקרוא בעטרות ודיבון את התרגום ירושלמי '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>יש מחמירים לקרוא בעטרות ודיבון את התרגום ירושלמי (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אין לצאת ידי חובה בקריאה אחת (מתוך שתיים) של החזן (אלא אם כן קורא בפיו). ובדיעבד:</p></blockquote></li></ol>
<li><blockquote><p>אין לצאת ידי חובה בקריאה אחת (מתוך שתיים) של החזן (אלא אם כן קורא בפיו). ובדיעבד:</p></blockquote></li></ol>


<blockquote>◄ '''למג&quot;א:''' יצא.
<blockquote>◄ למג&quot;א: יצא.


◄ '''לעולת שבת, דרישה ושכנה&quot;ג:''' לא יצא אפילו בדיעבד.
◄ לעולת שבת, דרישה ושכנה&quot;ג: לא יצא אפילו בדיעבד.
</blockquote>
</blockquote>
<ol start="3">
<ol start="3">
<li><blockquote><p>'''דרך הקריאה: א.''' כל פסוק פעמיים והתרגום שלו '''(מג&quot;א, שערי תשובה והאר&quot;י ז&quot;ל). ב.''' יקרא כל הפרשה (סתומה או פתוחה) פעמיים מקרא ואז תרגום '''(של&quot;ה ורש&quot;ל).''' '''ג.''' הגר&quot;א נהג לקרוא כל הפרשה או עד מקום שמסתיים העניין<ref><p>לכאורה גם סוף עלייה בכלל זה.</p></ref>. ☜ ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>דרך הקריאה: א. כל פסוק פעמיים והתרגום שלו (מג&quot;א, שערי תשובה והאר&quot;י ז&quot;ל). ב. יקרא כל הפרשה (סתומה או פתוחה) פעמיים מקרא ואז תרגום (של&quot;ה ורש&quot;ל). הגר&quot;א נהג לקרוא כל הפרשה או עד מקום שמסתיים העניין<ref><p>לכאורה גם סוף עלייה בכלל זה. ועיין בהערה הבאה.</p></ref>.</p></blockquote></li></ol>
<li><blockquote><p>מי שיודע, טוב לקרוא בספר תורה כשר '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
 
☜ ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד (משנ&quot;ב).
 
<ol start="4">
<li><blockquote><p>מי שיודע, טוב לקרוא בספר תורה כשר (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>




שורה 34: שורה 38:


[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־21:17, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רפה א


סעיף א | כל פסוק צריך לקרוא שמו"ת[עריכה]

הגמרא בברכות אומרת (ח.) שלעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור[1], ואפילו 'עטרות ודיבון'.

נחלקו בביאור החידוש ב'עטרות ודיבון':

◄ רש"י ורמב"ם: אפילו פסוקים שתרגום אונקלוס אינו מוסיף על הפשט צריך לקרואו שלוש פעמים, ובאמת גם פסוקים שיש בהם שמות של אנשים וכדומה צריכים שלוש פעמים.

◄ רבינו יונה: אפילו פסוק שיש בו תרגום ירושלמי שמבאר שלא כפשטי המילים צריך שנים מקרא, למרות שאין צורך בתרגום כל כך. אבל פסוקים של שמות אנשים אינם צריכים אלא פעמיים.

⤶ רא"ש וטור: נהגו להחמיר כרש"י.

☜ שו"ע: חובה לקרוא אפילו אם שומע מהחזן את הקריאה, ואפילו עטרות ודיבון.

⤶ יש לקרוא שלוש פעמים גם פסוקים של שמות בלבד (משנ"ב).

  1. יש מחמירים לקרוא בעטרות ודיבון את התרגום ירושלמי (משנ"ב).

  2. אין לצאת ידי חובה בקריאה אחת (מתוך שתיים) של החזן (אלא אם כן קורא בפיו). ובדיעבד:

◄ למג"א: יצא.

◄ לעולת שבת, דרישה ושכנה"ג: לא יצא אפילו בדיעבד.

  1. דרך הקריאה: א. כל פסוק פעמיים והתרגום שלו (מג"א, שערי תשובה והאר"י ז"ל). ב. יקרא כל הפרשה (סתומה או פתוחה) פעמיים מקרא ואז תרגום (של"ה ורש"ל). הגר"א נהג לקרוא כל הפרשה או עד מקום שמסתיים העניין[2].

☜ ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד (משנ"ב).

  1. מי שיודע, טוב לקרוא בספר תורה כשר (משנ"ב).


הערות שוליים[עריכה]

  1. ↑ לדעת הראב"ן חיוב קריאת שמו"ת הוא רק למי שלא שומע את קריאת התורה מפי החזן. אבל מי ששומע מפי החזן בשבת, לא צריך לקרוא בעצמו. אמנם הפוסקים כתבו שגם אם שומע את קריאת התורה מפי החזן צריך לומר בעצמו. (בית יוסף).
  2. ↑

    לכאורה גם סוף עלייה בכלל זה. ועיין בהערה הבאה.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רפה_א&oldid=148014"