פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שא יב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:05, 7 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שא יב


סעיף יב | אומן שיוצא עם חפץ

נחלקו התנאים (יא:) בדין אומן שיצא עם כלי אומנותו בשבת, כגון חייט במחט שתחובה לו בבגדו או סורק במשיחה שבצוארו: לרבי מאיר פטור ואסור, ולרבי יהודה חייב חטאת.

רמב"ם וטור: הלכה רבי מאיר שפטור (כיוון שהגמרא נקטה שם בפשיטות את המשנה והברייתא שם כדעת רבי מאיר. (מגיד משנה)).

☜ וכך פוסק שו"ע.

⤶ גר"א: הלכה כרבי יהודה שחייב.

  1. למרות שבסעיף ח פסק השו"ע שאם יצא עם מחט נקובה חייב אפילו כשהיא תחובה בבגדו, שאני הכא כיוון שמדובר במקום שלא רגילים לתחוב בבגד בדרך כלל ורק האומנים עושים כך[1]. אבל שם מדובר במקום שזו הרגילות והוי דרך הוצאתו בכך (משנ"ב).


הערות שוליים

  1. ואפילו אומן שדרכו להוציא כליו בעודם תחובים בבגדו, זה רק לפעמים כשרוצה להכריז על עצמו שהוא אומן. אבל בדרך כלל אין דרכו בכך ופטור (משנ"ב).