פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שא מח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף מח | טלטול מגבת רטובה
המשנה אומרת (קמז.) שהמתנגב אפילו בעשר מגבות בשבת לא יביאם בידו. אבל מותר שאפילו עשרה יתנגבו באותה מגבת ואף יטלטלוה אחר כך. הברייתא מוסיפה שאסור לתת את המגבת לבלנים כי הם חשודים על הסחיטה.
רבי יוחנן אומר בגמרא שהמשנה היא דעת יחיד, ולכן להלכה מותר לאדם להתנגב במגבת ולהביאה אחר כך לביתו (כיוון שאם נאסור להתנגב בני אדם לא יכולו להתרחץ, ובזה לא יעמדו. (ר"ן)).
רי"ף, רא"ש, רמב"ם וטור: מותר להתנגב במגבת ולהביאה אחר כך לביתו. ולא ימסרם לבלנים משום שחשודים על הסחיטה.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ למרות שאסור לטלטל מגבת רטובה (בסעיף מו), כאן מותר, שמתוך שהתירו להתנגב התירו גם לטלטל את המגבת. לפי זה אסור לטלטל אחרי שהביאה לביתו. ואליה רבה כתב שניגוב גופו במגבת נחשב כמעט מים ואין איסור בטלטלו (משנ"ב).
המג"א כותב שטוב שיתנגב במגבת שלא מקפיד אם תהיה רטובה. והגר"א סובר שכל מגבת נחשבת לבגד שאדם לא מקפיד אם יהיה רטוב.