פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שה יח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:13, 7 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שה יח


סעיף יח | שימוש בבהמה בשבת

המשנה אומרת (ביצה לו:) שאסור לרכוב על בהמה בשבת. הגמרא מבארת שטעם האיסור שמא יחתוך זמורה להוליך את הבהמה[1]. הרא"ש מביא בשם הירושלמי שהאיסור הוא משום שביתת בהמתו. (ולמרות שחי נושא את עצמו ולכאורה אין בזה איסור. יש לומר שכיוון שהבהמה מצטערת בזה יש בזה איסור שביתת בהמה (בית יוסף)).

הגמרא אומרת (עירובין ק.) שאסור להתלות באילן. עוד אומרת הגמרא בשבת (קנה.) שאסור להשתמש בצדי הבהמה ורק צדי צדדיה מותרים.

טור: אסור להתלות על בהמה בשבת וכן אסור להשתמש בצדדיה, אבל צדי צדדיה מותרים (כגון שמונח עליה משהו, והא נתלה בו).

שו"ע: אסור להשתמש בבהמה ולא נתלים עליה, וגם צדדיה אסורים. אבל צדי צדדיה מותרים.

  1. אפילו במקום שלא שייכת גזירת חכמים שמא יחתוך זמורה, עם כל זאת אסור לרכב על בהמה או להשתמש בה, דלא פלוג רבנן (משנ"ב).

❖ עלה על בהמה בדיעבד (צער בעלי חיים)

רמב"ם וטור: אם עלה על בהמה בשבת אפילו במזיד[2] ירד, משום צער בעלי חיים. והוא הדין שמותר לפרוק בהמה ממשא שעליה משום צער בעלי חיים (ויכניס ראשו תחת המשוי ויסלקו לצד אחר והוא יפול מאליו. ומשמע בגמרא שאפילו אם יש מוקצה בשק הדבר מותר[3] (בית יוסף)).

☜ כך פוסק שו"ע.

❖ ישיבה בקרון המונהג

תוספות ורא"ש: אסור לשבת בקרון מערב שבת וגוי ינהיג אותו משום שמשתמש בבעלי חיים (ושייך בזה הגזירה שמא יחתוך זמורה).

☜ כך פוסק רמ"א.

מהרי"ק: אין איסור אלא כשהיהודי מנהיג את הבהמה (שאז יש חשש שמא יחתוך זמורה), אבל ישיבה בקרון מותרת. (ודייק כך מבעל התרומה שאסר רק ביציאה מהתחום אבל בתוך התחום התיר).

  1. אם היהודי מנהיג את הבהמה עובר גם משום מחמר (משנ"ב). ואם הבהמה שלו עובר גם משום שביתת בהמתו (שער הציון).

  2. אין להתיר ישיבה בקרון משום צדי צדדים, משום שהעגלה מחוברת לצידי הבהמה ונחשב כמשתמש בצידיה ממש. ואף דף היוצא מהבהמה לאחוריה נאסר, משום שהכל כלי אחד (משנ"ב).

  3. הרמ"א מביא שגם כאשר גוי מנהיג את הקרון שייך החשש שמא יחתוך זמורה, וכוונתו שאפילו לסוברים שאין חשש שמא יחתוך אסרו משום לא פלוג, ועוד, שבאמת גם חשש זמורה שייך כאן (ביה"ל).


הערות שוליים

  1. ותמהו האחרונים דתיפוק ליה משום מחמר. ויישב בחזון עובדיה (שבת ד, עמוד צה) על פי הגמרא האומרת שכל שחברו חייב בבהמה פטור, וכל שבחברו פטור בבהמתו מותר לכתחילה (שבת קנג:) ואם כן, כיוון שחי נושא את עצמו הרי שבחברו פטור, ואם כן בבהמתו היה צריך להיות מותר לכתחילה. לכן גזרו חכמים משום חשש תולש. ע"ש.
  2. לכאורה כוונתם לחדש רבותא: שאפילו שבאילן מצינו צד שבמזיד ישאר שם ולא ירד (כדאיתא בגמרא עירובין ק.), קמ"ל שבבהמה אפילו במזיד ירד משום צער בעלי חיים. וזו כוונת המשנ"ב (ס"ק סד) שהביא מסימן שלו, א שבאילן לא ירד במזיד משום קנס, ופה קמ"ל שלא קונסים.
  3. וגם לדעת הר"ן שאוסר טלטול בגופו כאן מותר משום צער בעלי חיים (ביה"ל). ובאמת שאין צורך להתיר לפרוק כך משום צער בעלי חיים לדעת השו"ע, שהרי פסק בסימן שיא, ח שטלטול בגופו מותר, וגם בלי צב"ח יש להתיר. וקשה לומר שהרמב"ם אסר טלטול בגופו, ומשום צב"ח התיר. לכן נראה שהטור והשו"ע קיצרו בהעתקת דברי הרמב"ם משום שבסימן רסו, ט כבר כתבו דינים אלו. והרמב"ם נקט להתיר משום צער בעלי חיים כיוון שהוא עסק בסוף ההלכה שם בשקים גדולים שישתברו הכלים, ופסק שעם זאת צריך לפורקם משום צב"ח אפילו בידיו. ובהלכה י' כתב שיש כמה פרטי דין בדרך הפריקה שכשאפשר לפרוק שלא בידים, יפרוק בגופו (ביה"ל).