פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז טו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:14, 7 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שז טו


סעיף טו | כתב המהלך תחת הצורה

הברייתא אוסרת (קמט.) לקרוא כתב המהלך תחת הצורה. ומבאר רש"י שהכוונה לתמונות שהיו כותבים תחת 'זו דמות פלוני או צורה פלונית'[1].

בית יוסף: אסור משום שטרי הדיוטות[2].

אליה רבה בשם ראשונים: אסור מחשש קריאה בשטרי הדיוטות.

שו"ע: אסור לקרוא בכתב המהלך תחת הצורה[3].

הערות שוליים

  1. וקשה לי, מי שהתיר אגרות שלום מדוע אסרה הברייתא כתב שתחת הצורה? ונראה לומר שאגרת שלום יש בה צורך יותר מאשר הדברים הנ"ל ולכן התירו בה. וצ"ע.
  2. היה נראה לבאר שהב"י כתב שזה ממש האיסור של שטרי הדיוטות ולא 'גזירה משום' ע"פ שיטת הרמב"ם שסובר שהאיסור הוא שמא ימחק, וא"כ גם בכתב המהלך תחת הצורה שייך לאסור מדינא. אמנם המשנ"ב מבאר את השו"ע שאסר שמא יקרא בשטרי הדיוטות וצ"ע.
  3. * המג"א (סימן שא בתחילתו) הסביר בדעת השו"ע שאם יש עונג מקריאה זו, מותר. והרבה אחרונים דחו דבריו וביארו אחרת את דברי השו"ע שם. אך יש מי שנראה מדבריו כדברי המג"א (תרומת הדשן, שאילת יעב"ץ) וכתב בחזו"ע (שבת ו, עמוד סז) שלכן המיקל יש לו על מי לסמוך.