פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז יד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שז יד

סעיף יד | לקרוא באגרת השלוחה

הקדמה לסעיף

כאשר מגיעה לאדם אגרת בשבת יש לדון בה מצד שלושה דברים: 1. שטרי הדיוטות (ופה יש צד להקל שהרי לא יודע מה יש בתוך המכתב, ואולי יש בזה צורך). 2. מוקצה (כיוון שהובאה מחוץ לתחום). 3. הנאה ממעשה הגוי שהביא אותה בשבת.

◄ ר"י בתוספות^[1]: מותר לקרוא באיגרת של רשות שלא יודע מה יש בה, שכן ייתכן ויש בה דבר של פיקוח נפש^[2].

☜ שו"ע: אגרת שלא יודע מה יש בתוכה יכול לעיין בה בלי קריאה בפיו.

⤶ השו"ע הקל בצירוף שתי קולות: א. עיון בלי קריאה. ב. לא יודע מה יש בתוך האגרת ואולי יש בה צורך הגוף^[3] (משנ"ב).

◄ רבינו יונה^[4], טור ועוד ראשונים: אסור לקרוא אפילו אגרת של רשות, אפילו אם לא יודע מה יש בתוכה.

❖ מוקצה והנאה באגרת שמחוץ לתחום

◄ מהר"ם מרוטנבורג ואור זרוע: אגרת שהובאה מחוץ לתחום, מותר לקרוא בה ואסור לטלטל אותה מצד מוקצה^[5].

◄ טור: אסור לקרוא בה^[6] ואסור לטלטל אותה.

◄ ר"ת, תוספות ומרדכי בשם או"ז, ראבי"ה: מותר לקרוא בה ואף לטלטלה^[7] (שהרי היא ראויה לצור אותה על פי צלוחית).

☜ שו"ע: אם הגיעה לו אגרת שלוחה בשבת מחוץ לתחום טוב שלא יטלטל אותה (אלא יבקש מהגוי שיפתח אותה והוא יעיין בה^[8]).

⤶ אחרונים: מותר לטלטל את האגרת כיוון שהיא מותרת ליהודים אחרים.

1. הגר"א מפקפק מאוד בהיתר השו"ע לעיין באגרת כזו ולכן נכון מאוד להחמיר ולא לעיין בה (ביה"ל).

2. אגרת של סוחרים המקפידים להצניע אותה, אסורה משום מוקצה (משנ"ב).

3. נהגו שלא לקבל בידים אגרת הבאה על ידי גוי מחוץ לתחום, כיוון שיש חשש שיהודי יטול מהגוי ונמצא שהיהודי עשה את גמר ההכנסה (משנ"ב)

4. אם האגרת חתומה, אסור לומר לגוי במפורש שיפתח אם לא לצורך גדול. אבל יכול לרמוז לגוי שכל עוד שהאגרת חתומה איני יכול לקרוא ויבין מעצמו ויפתח (משנ"ב^[9]).

הערות שוליים