פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכג ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח | רחיצת כלי מיין נסך[עריכה]
רבינו ירוחם: הרא"ש מתיר לשטוף כלי ששתה בו גוי יין, ואין זה דומה לטבילת כלי חדש, כיוון שאין גוף הכלי נאסר אלא יש בו יין אסור, וכשרוחץ אותו הוי כמו הסרת גרף של רעי.
☜ כך פוסק שו"ע.
אם יודע שלא ישתמש בכלי זה בשבת אסור להדיחו. ומותר לטלטל את הכוס אף שלא הדיחה, אפילו אם יש בה פרורי לחם השרויים ביין, אין הכוס נעשית להם בסיס, כיוון שהם בטלים לה (משנ"ב).
אסור לבטול איסור בשבת (היינו באופן שרוצה לבטל בשישים איסור יבש שהתערב בשניים של התר) משום שנראה כמתקן (תרומת הדשן ע"פ משנ"ב).
מותר לשער דבר אם התבטל בשישים (כאשר לא נודע לו שהתערב מיום שישי) אך רק באומד הדעת ולא במדידה מדויקת, אף על גב שמדידת מצווה הותרה, כאן נראה כמתקן שעושה מעשה בידיים (פרי מגדים).
איסור שהתערב בשניים של התר, מותר לזרוק אחד מהם כדי להתיר את השניים באכילה, ואין זה מתקן, משום שמעיקר הדין, כל שאין אדם אחד אוכל את שלושתם אין בהם איסור (מג"א).
סכין טרפה הצריכה הדחה (שפשוף היטב, ולא הדחה בעלמא), אסור להדיחה בשבת, משום מתקן (פרי מגדים).