פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכה ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | גוי עשה מלאכה ליהודי (בכדי שיעשו)[עריכה]
הגמרא בביצה (כד:, עירובין מ.) אומרת שגוי שהביא דורון לישראל. ויש מאותו מין במחובר אסור לקבל את הדורון ולערב צריך להמתין בכדי שיעשו.
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
◄ רמב"ם, רבינו ירוחם, ר"ן וטור: גם יהודים אחרים צריכים לחכות בכדי שיעשו.
◄ ר"ת: יהודים אחרים לא צריכים לחכות בכדי שיעשו.
☜ שו"ע (בסימן תקטו, א): גם לאחרים אסור בכדי שיעשו.
א. שיעור כדי שיעשו: כדי הזמן שלוקח להביא את הפירות מהמקום שהגוי הביא משם את הפירות (וכן בכל מלאכה. ועיין עוד בסעיף ח) (משנ"ב).
ב. הטעם שצריך להמתין בכדי שיעשו:
◄ ר"ת ורמב"ם: שמא יבוא לבקש מהגוי שיעשה לו מלאכה בשבת ותהיה מוכנה לו מיד בצאת השבת.
◄ רש"י: שלא יהנה ממעשה שבת.
⤶ משנ"ב מביא את שני הביאורים[1].
❖ עשה עבור יהודי וגוי[עריכה]
הגמרא אומרת (קנא.) שבית מרחץ הפועל בשבת, ורוב העיר גוים, מותר להכנס אליו במוצאי שבת מיד. ואם רוב ישראל מותר רק בכדי שיעשו, ואם מחצה על מחצה גם רק בכדי שיעשו.
וכך כותבים סמ"ג ותרומה.
☜ שו"ע: אם גוי צד או ליקט בשביל יהודי או יהודי וגוי יחד, אסורים, וצריך להמתין כדי שיעשו.
⤶ וכן הדין בכל מלאכות האסורות מהתורה שצריך להמתין בכדי שיעשו (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ נפק"מ אפשרית: האם יהודים אחרים צריכים לחכות בכדי שיעשו. לרש"י: צריך, לרמב"ם: לא צריך. (הרא"ש כותב שר"ת פסק שלאחרים מותרים מיד, והראב"ד הביא י"א שפסקו כך להלכה). אמנם הרמב"ם פסק שגם ליהודים אחרים אסור להנות בכדי שיעשו ומוכח שלא סבר את הנפק"מ הזו להלכה. וכותב הרב המגיד שלמרות שהטעם שמא יבקש אסרו חכמים על כל ישראל ולא חילקו בינו לאחרים. ואולי חשש הרמב"ם, שגם כלפי אחרים יש חשש שאם יהנו מהמלאכה יבואו לבקש בפעם הבאה מהגוי שיעשה עבורם את המלאכה.