פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלה ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:55, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שלה ד


סעיף ד | יין מוקצה שזב מהגיגית[עריכה]

◄כלבו: אם זב תירוש מהענבים בשבת (שהוא מוקצה משום משקים שזבו), אסור לתת כלי תחתיו משום ביטול כלי מהיכנו. ויכול להביא מיטתו לשם ולהניח כלי תחת הדלף כדי שהקרקע לא תהיה מאוסה לשבת שם[1]. ולא ישפוך את המשקה לכלי אחר, שנמצא מבטלו מהיכנו, אלא ישפוך אותו לגיגית שבה נמצא התירוש, שגם כך היא מבוטלת מהכינה.

☜ כך פוסק שו"ע.

◄י"א בכלבו ודרכי משה: מותר להניח כלי עם מים תחת דלף התירוש כיוון שקמא קמא בטיל (והקשה עליו הכלבו, שהרי זה דבר שיש לו מתירין ואינו בטל אפילו באלף. ויישבו הדרכי משה שמין בשאינו מינו כן בטל).

⤶ מג"א: אפילו אם האיסור התרבה יותר מההיתר מותר.

☜ כך פוסק משנ"ב (כהיתר נוסף על דברי השו"ע).

  1. מדובר כשהחבית נסדקה ולא נשברה ממש (כנ"ל בסעיף א ברמ"א) ולכן רק משום ביטול כלי מהיכנו נאסר להניח כלי תחתיה, אך אם נשברה ממש, אסור אפילו מזון שלוש סעודות, שהרי אי אפשר להנות מהיין הזה בשבת (משנ"ב ושער הציון).

  2. ביטול כלי או טלטול מוקצה:

◄ מג"א ורעק"א: אם יש לו כלי אחר לשפוך לתוכו את היין עדיף שישפוך אליו, ולא יטלטל את המוקצה.

◄ אליה רבה ופרי מגדים: ביטול כלי מהיכנו חמור יותר שהרי יש בו עניין סתירה ובניין (שדומה לבונה וסותר).

הערות שוליים[עריכה]

  1. ואע"ג שאין לעשות גרף של רעי לכתחילה, כאן משום הפסד התירו (מג"א וגר"א).