פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט לד יט

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט לד יט סעיף יט - גוי ועבד

המשנה במסכת בבא קמא בבא קמא יד ב אומרת שעדים כשרים הם בני חורין ובני ברית, למעט עבדים וגויים. בהמשך המסכת בבא קמא פח א מובא המקור לכך שעבד פסול לעדות, יש שלמדו זאת מהצד השווה בגזלן ואשה, ויש שדרשו מהפסוק דברים כד טז "לא יומתו אבות על בנים" תוס' הביא שהסיבה שגוי פסול לעדות היא כי אינו בכלל "אחיו", והפסוק מצריך שעד יהיה "אחיו" - כמפורש בחומש דברים דברים יט יח "והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו".

רבינו יקר: גוי המוחזק לדובר אמת כשר.

רמב"ם, רי"ף, רא"ש, הגהות אשרי, ומרדכי: כל גוי ועבד פסולים לעדות.

☜ כך פסק השו"ע.