פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (Try fix category tree) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יט|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יט}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ יט|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|יט}} | == סעיף יט – איחוי בגד שנקרע ומכירתו == | ||
== | ==== מועד קטן כו ע"ב ==== | ||
' | ת"ר: {בגד שקרע על אביו או אמו, שאסור לאחותו} רשאי להופכו למטה ולאחותו, ר' שמעון בן אלעזר: אוסר לאחותו. וכשם שהמוכר אסור לאחותו, כך הלוקח אסור לאחותו, ולפיכך מוכר צריך להודיעו ללוקח. | ||
<ul> | |||
<li> בגד שקרע על אביו או אמו, האם מותר להופכו כלפי מטה ולאחותו: (ב"י) | |||
</li></ul> | |||
המוכר חלוק קרוע לחבירו – צריך להודיעו, שהוא מן הקרעים שאינן מתאחין. כל הבגדים שאינן מתאחין – אסור למוכרן לגוים. | <ul> | ||
<li><p>רי"ף, רמב"ם, רא"ש ובה"ג – <span class="underline">אסור</span>, כדעת ר' שמעון בן אלעזר.</p></li> | |||
<li><p>כל-בו בשם ר' יצחק – <span class="underline">מותר</span>, כדעת ת"ק.</p> | |||
<ul> | |||
<li> '''הכרעה''': השו"ע פסק כרוה"פ: "כשם שאסור לאחות קרע שאינו מתאחה, כך <span class"underline">אסור</span> להפוך צד עליון של בגד למטה ולאחותו; ואפילו הלוקח אותו - אסור לאחותו". | |||
</li></ul> | |||
</li></ul> | |||
<ul> | |||
<li> האם מותר לגזור מקום הקריעה ולשים <span class"underline">טלאי</span> במקום הקריעה: (ט"ז ס"ק י, פת"ש ס"ק ט) | |||
</li></ul> | |||
* ב"ח וט"ז – אחר י"ב חודש <span class="underline">מותר</span>. | |||
* גליון מהרש"א (על סע' טו ד"ה ואינו מאחה), שו"ת בית דוד (סי' קסב) וברכ"י (ס"ק ט) – <span class="underline">אסור</span> לחתוך את מקום הקרע ולחבר טלאי אחר במקום. | |||
=== מכירת הבגד שקרע על הוריו === | |||
==== מסכת שמחות פ"ט ה"כ ==== | |||
המוכר חלוק קרוע לחבירו – צריך להודיעו, שהוא מן הקרעים שאינן מתאחין. כל הבגדים שאינן מתאחין – <span class="underline">אסור</span> למוכרן לגוים. | |||
<ul> | |||
<li><blockquote><p>וכ"פ השו"ע: "לפיכך אם בא למכרו, צריך להודיעו<ref><p>כתב הש"ך (ס"ק כח) ע"פ הרמב"ן (הובא בב"י) שהסיבה שצריך להודיעו, זה משום מקח טעות ולא משום שמחטיא אותו שלא ידע ויאחה את הקרע, שהרי ממילא אסור לאדם לאחות בגד בלי שהוא מברר מה דינו. אך הב"ח סובר שגם משום שמחטיא את הרבים צריך להודיעו, משום משום שלא כולם בקיאים בדיני קריעה שאסור לאחות.</p></ref>. ואם מכרו לו סתם, ולא הודיעו, <span class="underline">אסור</span> לאחותו עד שידע שאינו מהקרעים שאינם מתאחים. <span class="underline">ואסור</span> למוכרו לנוכרים".</p></blockquote></li></ul> | |||
'''מתוך הספר שירת הים''' - [http://www.shirathayam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1020020 לפרטים] | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:שירת הים]] | [[קטגוריה:שירת הים]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה (פרשני)]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:03, 20 בינואר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יט – איחוי בגד שנקרע ומכירתו[עריכה]
מועד קטן כו ע"ב[עריכה]
ת"ר: {בגד שקרע על אביו או אמו, שאסור לאחותו} רשאי להופכו למטה ולאחותו, ר' שמעון בן אלעזר: אוסר לאחותו. וכשם שהמוכר אסור לאחותו, כך הלוקח אסור לאחותו, ולפיכך מוכר צריך להודיעו ללוקח.
- בגד שקרע על אביו או אמו, האם מותר להופכו כלפי מטה ולאחותו: (ב"י)
רי"ף, רמב"ם, רא"ש ובה"ג – אסור, כדעת ר' שמעון בן אלעזר.
כל-בו בשם ר' יצחק – מותר, כדעת ת"ק.
- הכרעה: השו"ע פסק כרוה"פ: "כשם שאסור לאחות קרע שאינו מתאחה, כך אסור להפוך צד עליון של בגד למטה ולאחותו; ואפילו הלוקח אותו - אסור לאחותו".
- האם מותר לגזור מקום הקריעה ולשים טלאי במקום הקריעה: (ט"ז ס"ק י, פת"ש ס"ק ט)
- ב"ח וט"ז – אחר י"ב חודש מותר.
- גליון מהרש"א (על סע' טו ד"ה ואינו מאחה), שו"ת בית דוד (סי' קסב) וברכ"י (ס"ק ט) – אסור לחתוך את מקום הקרע ולחבר טלאי אחר במקום.
מכירת הבגד שקרע על הוריו[עריכה]
מסכת שמחות פ"ט ה"כ[עריכה]
המוכר חלוק קרוע לחבירו – צריך להודיעו, שהוא מן הקרעים שאינן מתאחין. כל הבגדים שאינן מתאחין – אסור למוכרן לגוים.
וכ"פ השו"ע: "לפיכך אם בא למכרו, צריך להודיעו[1]. ואם מכרו לו סתם, ולא הודיעו, אסור לאחותו עד שידע שאינו מהקרעים שאינם מתאחים. ואסור למוכרו לנוכרים".
מתוך הספר שירת הים - לפרטים
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
כתב הש"ך (ס"ק כח) ע"פ הרמב"ן (הובא בב"י) שהסיבה שצריך להודיעו, זה משום מקח טעות ולא משום שמחטיא אותו שלא ידע ויאחה את הקרע, שהרי ממילא אסור לאדם לאחות בגד בלי שהוא מברר מה דינו. אך הב"ח סובר שגם משום שמחטיא את הרבים צריך להודיעו, משום משום שלא כולם בקיאים בדיני קריעה שאסור לאחות.