פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ כא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{פרשני}} {{#makor-new:שולחן ערוך:יורה דעה שמ כא|שולחן-ערוך-יורה-דעה|שמ|כא}} קרע על המת ומת לו מ...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
== קרע על מת שני קרע חדש, וכעת מת לו מת שלישי בתוך שבעה למת השני, האם רשאי להוסיף על קרע הראשון שקרע<ref>דר"מ ס"ק יא, ש"ך ס"ק לב</ref>==
== קרע על מת שני קרע חדש, וכעת מת לו מת שלישי בתוך שבעה למת השני, האם רשאי להוסיף על קרע הראשון שקרע<ref>דר"מ ס"ק יא, ש"ך ס"ק לב</ref>==
* הבנה אחת בדעת הרמב"ם (ע"פ הדר"מ) – אינו רשאי להוסיף כל שהוא על קרע ראשון, וצריך לקרוע קרע חדש, משום שהוא בתוך ז' למת השני, וצריך שיהיה ניכר שקורע לכבוד המת השלישי.  
* הבנה אחת בדעת הרמב"ם (ע"פ הדר"מ) – אינו רשאי להוסיף כל שהוא על קרע ראשון, וצריך לקרוע קרע חדש, משום שהוא בתוך ז' למת השני, וצריך שיהיה ניכר שקורע לכבוד המת השלישי<ref>נראה מדברי הש"ך שהבין בהתחלה שהאפשרות הראשונה של הדר"מ בהבנת הרמב"ם היא שאינו צריך לקרוע כלל. אך בסוף דבריו נראה שהבין כפי שכתבנו למעלה. ע"ש. </ref>.  
* הבנה שנייה בדעת הרמב"ם (ע"פ הדר"מ) – רשאי להוסיף כל שהוא על קרע ראשון.  
* הבנה שנייה בדעת הרמב"ם (ע"פ הדר"מ) – רשאי להוסיף כל שהוא על קרע ראשון.  
* *'''הכרעה:''': הש"ך כתב שצריך לקרוע קרע חדש, וניסה לדחוק כן גם בדברי הדר"מ .
* *'''הכרעה:''': הש"ך כתב שצריך לקרוע קרע חדש, וניסה לדחוק כן גם בדברי הדר"מ <ref>  אף שיש גרסאות שכתוב בהם שהש"ך כתב כן בדעת הב"ח, מבדיקה במהדורות מדויקות נראה שזו טעות סופר. </ref>.


===החלפת בגד לפני קריעתו לבגד קרוע===
===החלפת בגד לפני קריעתו לבגד קרוע===

גרסה מ־21:38, 12 בינואר 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ כא

קרע על המת ומת לו מת אחר תוך ז' קורע קרע אחר לאחר ז' מוסיף על קרע הראשון כל שהוא מת לו מת שלישי אחר ז' של שני מוסיף עליו כל שהוא וכן מוסיף והולך עד טבורו הגיע לטבור מרחיק ג' אצבעות וקורע נתמלא לפניו מחזירו לאחוריו נתמלא מלמעלה הופכו למטה נתמלא מכאן ומכאן נעשה כמי שאין לו חלוק שאינו קורע.

פירוש סעיף כא – מת לו מת נוסף

מועד קטן כו ע"ב

{מת לו עוד קרוב אחר:} פליגו בה רב מתנה ומר עוקבא, ותרוייהו משמיה דאבוה דשמואל ולוי. חד אמר: כל ז' – קורע {קרע חדש, שמראה שאבל על שני מתים}, לאחר ז' – מוסיף {על הקרע הישן}. וחד אמר: כל שלשים - קורע, לאחר שלשים - מוסיף.

מת לו קרוב נוסף בתוך שבעת ימי אבלו, כיצד יקרע[1]

  • רי"ף, רמב"ם ורא"ש – בתוך שבעה: קורע קרע נוסף. לאחר שבעה: מוסיף כל שהוא.
  • מרדכי וסמ"ג (ע"פ הירושלמי) – בתוך שבעה: לא קורע כלל. לאחר שבעה: מוסיף על הקרע הראשון כל שהוא.
  • *הכרעה:: השו"ע פסק כ-ג' עמודי הוראה: "קרע על המת, ומת לו מת אחר:
    • תוך ז' - קורע קרע אחר {שמרחיק ג' אצבעות וקורע טפח או שמוסיף על הקרע טפח (ש"ך ס"ק לא)};

** לאחר ז' - מוסיף על קרע הראשון כל שהוא".

קריעה על מת שלישי אחר שקרע על מת השני

  • כתב השו"ע ע"פ הרמב"ם: "מת לו מת שלישי אחר שבעה של שני - מוסיף עליו כל שהוא".

קרע על מת שני קרע חדש, וכעת מת לו מת שלישי בתוך שבעה למת השני, האם רשאי להוסיף על קרע הראשון שקרע[2]

  • הבנה אחת בדעת הרמב"ם (ע"פ הדר"מ) – אינו רשאי להוסיף כל שהוא על קרע ראשון, וצריך לקרוע קרע חדש, משום שהוא בתוך ז' למת השני, וצריך שיהיה ניכר שקורע לכבוד המת השלישי[3].
  • הבנה שנייה בדעת הרמב"ם (ע"פ הדר"מ) – רשאי להוסיף כל שהוא על קרע ראשון.
  • *הכרעה:: הש"ך כתב שצריך לקרוע קרע חדש, וניסה לדחוק כן גם בדברי הדר"מ [4].

החלפת בגד לפני קריעתו לבגד קרוע

  • כתב הזיכרון בצלאל שבמקרה כזה יכול ללבוש לכתחילה בגד קרוע כדי לקרוע בו טפח נוסף.

אופן הקריעה הנוספת

מועד קטן כו ע"ב

תניא נמי הכי: רבי יוסי אומר: תחילת קריעה טפח, ותוספת כל שהוא...

עד היכן קורע? עד טיבורו, ויש אומרים עד לבו... הגיע לטיבורו מרחיק שלש אצבעות וקורע, נתמלא מלפניו מחזירו לאחוריו, נתמלא מלמעלה הופכו מלמטה.

ירושלמי מועד קטן פרק ג ה"ז

מת לו מת: קורע. מת לו מת אחר {"ואינו יכול להוסיף באותו קרע שכבר הוא למטה מטיבורו" (פני משה)}: מרחיק שלש אצבעות וקורע. שלמו מלפניו: מתחיל מאחריו. שלמו מלמעלן: מתחיל מלמטן. שלמו אילו ואילו: ר' חייה בריה דר' אדא דיפו אמר: נעשה כפוחח {כמי שאין לו חלוק ואינו צריך לקרוע}.

וכ"פ השו"ע: "וכן מוסיף והולך עד טבורו. הגיע לטבור, מרחיק ג' אצבעות, וקורע. נתמלא לפניו, מחזירו לאחוריו. נתמלא מלמעלה, הופכו למטה. נתמלא מכאן ומכאן, נעשה כמי שאין לו חלוק, שאינו קורע".

מתוך הספר שירת הים- לפרטים

  1. ב"י, ש"ך ס"ק לא
  2. דר"מ ס"ק יא, ש"ך ס"ק לב
  3. נראה מדברי הש"ך שהבין בהתחלה שהאפשרות הראשונה של הדר"מ בהבנת הרמב"ם היא שאינו צריך לקרוע כלל. אך בסוף דבריו נראה שהבין כפי שכתבנו למעלה. ע"ש.
  4. אף שיש גרסאות שכתוב בהם שהש"ך כתב כן בדעת הב"ח, מבדיקה במהדורות מדויקות נראה שזו טעות סופר.