פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שס א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שס א

סעיף א – מת, כלה או מילה - מי קודם[עריכה]

כתובות יז ע"א[עריכה]

ת"ר: מעבירין את המת מלפני כלה {שהכלה קודמת למת}.

אבל רבתי פרק ב הלכה ג[עריכה]

המת והמילה, המילה קודמת, שזו מצוה לחיים, וזו מצוה למתים. המת והכלה, הכלה קודמת... בית האבל ובית המשתה, בית המשתה קודם. ואם יש לו פרנסה, בית האבל קודם. אבל וחתן, אבל קודם, מפני שהחתן אוכל ומאכיל את אחרים, והאבל אינו אוכל עד שיאכילוהו אחרים, שנאמר טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה.

מסכת שמחות פרק יב הלכה ה[עריכה]

חסידים הראשונים היו מקדימין לבית האבל מלבית המשתה, משום שנאמר: "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו".

• היו לפניו מת וכלה, באיזו מצווה יעסוק קודם: (ב"י)

• רמב"ם – קבורת המת, "מניח את הכלה ועוסק במת".

• שאילתות ורמב"ן – הכנסת כלה קודמת.

  • הכרעה: השו"ע פסק כשאילתות והרמב"ן: "אם פגעו מת וכלה זה בזה - מעבירין המת מלפני הכלה. וכן אם אין בעיר כדי לזה ולזה - מקדימין ומכניסין הכלה לחופה, ואח"כ קוברים המת".

• עוד כתב השו"ע ע"פ הרמב"ן: "אבל אחר שנכנסה לחופה, ויש לפניו לנחם אבל ולשמח חתן - תנחומי האבל קודם. וכן הבראת האבל קודם למשתה של חתן. בד"א, שיש בידו ספוק כדי שניהם, אבל אם אין בידו כדי שניהם - משתה החתן קודם. המת והמילה - מילה קודמת. ואם הוא מת מצוה - מת מצוה קודם".

• וכתב הרמ"א ע"פ הגה"מ: "חתן ואבל בבית הכנסת - יוצא החתן עם שושביניו תחילה, ואחר כך האבל והמנחמים. וכן הקרובים שלהם אוכלים עם החתן כשירצו, ולא עם האבל".

• וביאר הש"ך (ס"ק א) שהכנסת כלה קודמת משום שמצות החיים קודמת למצות המתים.

• ועוד ביאר הש"ך (ס"ק ב) שסעודת הבראה קודמת לסעודת חתן, משום שהחתן אוכל משלו ומאכיל לאחרים, ואילו האבל אינו אוכל עד שיאכילוהו אחרים.

קבורת המת וקריאת מגילה[עריכה]

מגילה דף ג עמוד ב[עריכה]

בעי רבא: מקרא מגילה ומת מצוה הי מינייהו עדיף? מקרא מגילה עדיף משום פרסומי ניסא, או דלמא מת מצוה עדיף - משום כבוד הבריות? בתר דבעיא הדר פשטה: מת מצוה עדיף. דאמר מר: גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה.

• מהו "מת מצוה" שדוחים מקרא מגילה כדי לקוברו: (מג"א או"ח סי' תרפז ס"ק ד, גר"א או"ח סי' תרפז ד"ה כדי צרכו)

• רמב"ם, או"ז והרב אליהו מזרחי – מת שאין לו קוברים.

• כל-בו – מת שאין לו כדי צרכו.

  • הכרעה: השו"ע (או"ח סי' תרפז סע' ב) פסק כרמב"ם וסיעתו: "מת מצוה שאין לו קוברים - הפוגע בו קוברו תחלה ואח"כ קורא". וכ"פ המג"א, הגר"א והמשנ"ב (סי' תרפז ס"ק ח).
  • אך הרמ"א (שם, ובאו"ח סי' תרצו סע' ז) פסק כדעת הכל-בו, שדוחים מקרא מגילה עבור כל מת שאין לו מלווים כל צורכו.

קבורת מת מצווה מול הפסד קריאת מגילה[עריכה]

• כתב הרמ"א (או"ח סי' תרפז סע' ב) ע"פ הרב אליהו מזרחי: "והא דמת מצוה קודם, היינו דווקא בדאפשר לו לקראה אח"כ".

• אך המשנה ברורה (סי' תרפז ס"ק יב) כתב על דברי הרמ"א: "כמה אחרונים חולקין על זה וסוברין דאפילו באופן שידחה המגילה לגמרי ג"כ מת מצוה קודם משום כבוד הבריות".

• והוסיף המשנ"ב (שם): "בשאר מתים {שאינם מת מצווה}... היכא דידחה על יד זה קריאת המגילה לגמרי בודאי מגילה קודם ויקבר מתו בלילה".

• עוד כתב המשנ"ב (שם) ע"פ הפרי חדש (סי' תרפז סוף סע' ב) והגר"א (ד"ה כדי צרכו), שאם התחילו לקבור את המת – יסיימו אף אם לא יקראו מגילה.

ביקור חולים או ניחום אבלים[עריכה]

• כתב הרמב"ם (הל' אבל פי"ד ה"ז, הובא בב"י) שאם הזדמן לפניו ביקור חולים או ניחום אבלים - ניחום אבלים קודם שזה גמילות חסד עם החיים ועם המתים.

• והב"ח כתב על דבריו (ס"ס שלה), דזה דווקא כשא"א לקיים את שתיהם, אבל אם יכול לקיים את שתיהם, ביקור חולים קודם כדי שיבקש עליו רחמים שיחיה. ואח"כ ינחם את האבלים.

• החזו"ע (אבלות ח"א עמ' שיא) הוסיף בהערה את דברי "העמק שאלה" שדחה את הנ"ל וכתב לחלק, שאם יש מבקרים אחרים – ניחום אבלים קודם, אבל אם אין מבקרים אחרים – ודאי שביקור חולים קודם שזה חיותו.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים