פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפה א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שפה א

סעיף א – גדרי איסור שאילת שלום[עריכה]

מועד קטן טו ע"א[עריכה]

אבל אסור בשאילת שלום, דקאמר ליה רחמנא ליחזקאל: (יחזקאל כד, יז) "הֵאָנֵק דֹּם" {"בדבר זה תנהוג אבלות, שתידום ולא תשאל לשלום" (רש"י)}.

מועד קטן כא ע"ב[עריכה]

תנו רבנן: אבל ג' ימים הראשונים - אסור בשאילת שלום... והתניא: מעשה ומתו בניו של ר' עקיבא נכנסו כל ישראל והספידום הספד גדול, בשעת פטירתן עמד ר"ע על ספסל גדול ואמר: '... לכו לבתיכם לשלום' {רואים שר"ע דרש בשלום הציבור, בתוך ג' ימים של אבלותו}? - כבוד רבים שאני.

משלושה ועד שבעה – משיב ואינו שואל. מכאן ואילך – שואל ומשיב כדרכו. ורמינהו: המוצא את חבירו אבל בתוך ל' יום - מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו, לאחר ל' יום - שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין ... ורמינהו: המוצא את חברו אבל בתוך י"ב חדש מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו, לאחר י"ב חדש שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין אבל מדבר עמו מן הצד? ... לא קשיא: הא באביו ואמו, הא בשאר קרובים.

• וכ"פ השו"ע: "אבל אסור בשאלת שלום. כיצד?

  • שלשה ימים הראשונים: אינו שואל בשלום כל אדם, ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו - לא ישיב להם שלום, אלא יודיעם שהוא אבל.

  • מג' עד שבעה: אינו שואל, ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו, משיב להם.

  • משבעה עד ל': שואל בשלום אחרים שהם שרויים בשלום, ואין אחרים שואלים בשלומו, וכ"ש שמשיב למי ששואל בשלומו.

  • לאחר ל' יום: הרי הוא כשאר כל אדם.

  • במה דברים אמורים, בשאר קרובים, אבל על אביו ואמו: שואל בשלום אחרים אחר שבעה, ואין אחרים שואלים בשלומו עד אחר י"ב חודש".

  
  

• סיכום דברי השו"ע:

• כתב הרמ"א ע"פ הכל-בו (סי' קיד ריש דף פז): "ומאחר שאסור בשאלת שלום, כ"ש שאסור להרבות בדברים. ואם עושה לכבוד רבים, כגון שרבים באים לנחמו - מותר לומר להם: 'לכו לבתיכם לשלום', דלכבוד רבים שרי".

שאילת שלום את האבל בימינו[עריכה]

• כתב הרמ"א: "ויש מקילין האידנא בשאלת שלום האבל {על אביו ואמו} לאחר ל', ואין טעם להם, אם לא שיחלקו לומר שזה מה שאנו נוהגים לא מקרי שאלת שלום שבימיהם".^[1]

• וכתב הש"ך (ס"ק ב) שהחילוק שהביא הרמ"א אינו נכון, שאם כן תוך ל' יום גם ניתן לחלק, ולא מצינו שחילקו בזה.

• וכתב ערוה"ש (סע' ב) על דברי הרמ"א: "וכמדומני שעכשיו גם בתוך ל' אין נזהרין בזה {משאילת שלום} ואולי מטעם זה {שאמירת שלום שלנו לא נקראת אמירת שלום}".

• וכן כתב הילקוט יוסף (ביקור חולים ואבלים, סי' כג סע' ב): "כיום רבים נהגו להקל באמירת שלום בלבד, במשך י"ב חודש, וסומכים על כמה טעמים שהובאו באחרונים".

אמירת "בוקר טוב" וכדומה[עריכה]

• כתב הבאה"ט (ס"ק ב) שאמירת 'בוקר טוב', 'צפרא טבא' וכדומה - אינה נחשבת אמירת שלום, שאין בזה את שם ה'. וכ"פ הילקו"י (סימן כג). וכן משמע מדברי החזו"ע (ח"ב הע' ג עמ' רמט)^[2].

• וכתב הזכרון יצחק (פרק כד, עמ' קעו), שאמירת בוקר טוב, ערב טוב, שבת שלום, לא נקראת שאילת שלום, אך יש להחמיר בתוך שבעה.

ברכה לאבל[עריכה]

• האם מותר ללחוץ את ידי האבל בשעה שבאים לנחמו: (חזו"ע ח"ב, דברים שהאבל אסור בהם – שאילת שלום, סע' ד, עמ' רמט)

• שו"ת ישכיל עבדי (ח"ו יו"ד סי' כה אות ו), שו"ת שרידי אש (ח"ב סי' קלה) ושו"ת הר צבי (יו"ד סי' רצ) – מותר, שאין בלחיצת יד האבל בכלל שאילת שלום, אלא ברכה לאבל מתוך השתתפות בצערו.

• שו"ת באר משה (ח"ג סי' קז) – אסור, שיש בזה משום שאילת שלום.

  • הכרעה: החזו"ע כתב להתיר: "מה שיש נוהגים שהמנחמים את האבלים לוחצים להם ידיהם, ומאחלים להם אריכות ימים, אין זה בכלל האיסור של שאילת שלום, ושפיר דמי לנהוג כן".

שאילת שלום כשנולד בן זכר באותה שנה[עריכה]

ירושלמי מסכת מועד קטן פרק ג הלכה ז[עריכה]

אמר רבי יוחנן: כל שבעה החרב שלופה, עד שלשים היא רופפת, לאחר שנים עשר חדש היא חוזרת לתערה. למה הדבר דומה? לכיפה של אבנים כיון שנתרערעה אחת מהן נתרערעו כולן.

ואמר רבי לעזר: אם נולד בן זכר באותה המשפחה {שמת אחד מהם} - נתרפאת כל אותה המשפחה.

• כתב הילקו"י (קיצוש"ע יו"ד סי' כג סע' יג, ואבלות סי' כג עמ' תכ): "מי שנמצא תוך י"ב חודש על אביו ועל אמו, ונולד בן זכר למשפחתו - מותר לשאול בשלומו. אבל אין להקל להשתתף בסעודת שבע ברכות וכדומה".

שאילת שלום בברכת הלבנה[עריכה]

• כתב בספר קיצור הלכות אבלים מתוך הספר "דברי סופרים"^[3] (פרק לו סע' כא, עמ' תנג) שבברכת הלבנה יכולים לומר לאבל "שלום עליכם", כי זו לא שאילת שלום אלא ברכה ותפילה.^[4]

שאילת שלום אחר שעברו ג' רגלים – עיין לקמן סי' שצט סע' ו[עריכה]

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]