פרשני:תנ"ך:יואל א ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 5: שורה 5:


==פירוש==
==פירוש==
'''יתר הגזם'''- לפי המפרשים מדובר כאן בכמה זנים שונים של ארבה, כאשר בכל שנה הגיע סוג ארבה חדש ואכל את יתר התבואה, כאשר ניתן להצביע על ה'''ארבה''' בתור ארבה המדבר, '''ילק'''- בתור הארבה הנודד וה'''חסיל''' בתור הארבה המרוקני). ונקראים כך משום שגזם- גוזז את התבואה, ארבה- הרב שבמינים, ילק- לוקק את העשב וחסיל- מחסל את התבואה. מנגד, בתרגום יונתן מבאר שמדובר בשלבי התפתחות שונים של הארבה :"מותר זחלא אכל גובא מותר גובא אכל פרחא מותר פרחא אכל שמוטא".
'''יתר הגזם'''- לפי המפרשים מדובר כאן בכמה זנים שונים של ארבה, כאשר בכל שנה הגיע סוג ארבה חדש ואכל את יתר התבואה, כאשר ניתן להצביע על ה'''ארבה''' בתור ארבה המדבר, '''ילק'''- בתור הארבה הנודד וה'''חסיל''' בתור הארבה המרוקני. שמות הארבה נגזרים ממעשיהם: גזם- גוזז את התבואה, ארבה- הרב שבמינים, ילק- לוקק את העשב וחסיל- מחסל את התבואה. מנגד, בתרגום יונתן מבאר שמדובר בשלבי התפתחות שונים של הארבה :"מותר זחלא אכל גובא מותר גובא אכל פרחא מותר פרחא אכל שמוטא".


[[קטגוריה:תנ"ך]]
[[קטגוריה:תנ"ך]]

גרסה אחרונה מ־11:17, 14 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

תנ"ך:יואל א ד

פסוק[עריכה]

יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק, וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל

פירוש[עריכה]

יתר הגזם- לפי המפרשים מדובר כאן בכמה זנים שונים של ארבה, כאשר בכל שנה הגיע סוג ארבה חדש ואכל את יתר התבואה, כאשר ניתן להצביע על הארבה בתור ארבה המדבר, ילק- בתור הארבה הנודד והחסיל בתור הארבה המרוקני. שמות הארבה נגזרים ממעשיהם: גזם- גוזז את התבואה, ארבה- הרב שבמינים, ילק- לוקק את העשב וחסיל- מחסל את התבואה. מנגד, בתרגום יונתן מבאר שמדובר בשלבי התפתחות שונים של הארבה :"מותר זחלא אכל גובא מותר גובא אכל פרחא מותר פרחא אכל שמוטא".