פרשת ויגש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Dore Bible Joseph Makes Himself Known to His Brethren.jpg|left|thumb|250px|יוסף מתוודע אל אחיו - תחריט דורה - המקור:ויקישיתוף,Ragesoss]]
'''פרשת  וַיִּגַּשׁ''' היא [[פרשת השבוע]]  האחת-עשרה ב[[ספר בראשית]]. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה:"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" {{מקור|תנ"ך:בראשית מד יח$(מ"ד,י"ח)}}. בפרשה זו נפתחה תקופה ארוכה של מאתיים ועשר שנות גלות.
 
'''פרשת  וַיִּגַּשׁ''' היא [[פרשת השבוע]]  האחת-עשרה ב[[ספר בראשית]]. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה:"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" {{מקור|תנ"ך:בראשית מד יח$(מ"ד,י"ח)}}. בפרשה זו נפתחה תקופה ארוכה של מאתיים ועשר שנות גלות.


[[יעקב אבינו]] מהווה נושא במחצית הפרשיות של הספר ו[[יוסף הצדיק]] - שליש. תופעה הצביעה על חשיבותו של הספר לתיאור כינונו של עם ישראל על-ידי יעקב אבינו ויוסף הצדיק.
[[יעקב אבינו]] מהווה נושא במחצית הפרשיות של הספר ו[[יוסף הצדיק]] - שליש. תופעה הצביעה על חשיבותו של הספר לתיאור כינונו של עם ישראל על-ידי יעקב אבינו ויוסף הצדיק.
שורה 10: שורה 8:


==חלוקת הפרשה==
==חלוקת הפרשה==
[[תמונה:Jacov_to_mizraim.jpg|left|thumb|250px|יעקב יורד מצרימה -תחריט גוסטב דורה  ]]
הפרשה מתחלקת לנושאים הבאים:
הפרשה מתחלקת לנושאים הבאים:
# '''התנצחות יהודה ויוסף''' - הפרשנים מדגישים כי מאחורי דבריו של [[יהודה בן יעקב|יהודה]] עומדת הסכנה כי בני יעקב ייגרמו נזק פיזי למצרים. כבר שם הפרשה מעיד על כך '''ויגש''', כפי שנאמר על בצעידה לקראת מלחמה:"ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה" <ref>שמואל ב י - מובא במדרש רבה</ref>. עוד  כתב [[מדרש תנחומא]]:"אמר רבי יודן:  כשהייתה חמתו של יהודה עולה, היו שתי שערות יוצאות מתוך לבו וקורעות את בגדיו ...כיון שראה יוסף שעלתה חמתו של יהודה, אמר: '''עכשיו תאבד מצרים'''." בקיצור, התנהגותו של בנו של רועה צאן, המיועד להיות אבי מלכות עם ישראל,  משפיעה על המשנה למלך מצרים.
# '''התנצחות יהודה ויוסף''' - הפרשנים מדגישים כי מאחורי דבריו של [[יהודה בן יעקב|יהודה]] עומדת הסכנה כי בני יעקב ייגרמו נזק פיזי למצרים. כבר שם הפרשה מעיד על כך '''ויגש''', כפי שנאמר על בצעידה לקראת מלחמה:"ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה" <ref>שמואל ב י - מובא במדרש רבה</ref>. עוד  כתב [[מדרש תנחומא]]:"אמר רבי יודן:  כשהייתה חמתו של יהודה עולה, היו שתי שערות יוצאות מתוך לבו וקורעות את בגדיו ...כיון שראה יוסף שעלתה חמתו של יהודה, אמר: '''עכשיו תאבד מצרים'''." בקיצור, התנהגותו של בנו של רועה צאן, המיועד להיות אבי מלכות עם ישראל,  משפיעה על המשנה למלך מצרים.
שורה 46: שורה 42:


==התגלות יוסף אל אחיו==
==התגלות יוסף אל אחיו==
[[תמונה:Claes_Cornelisz__Moeyaert_001.jpg|left|thumb|250px|אחי יוסף לפני יוסף - ציור:Claes_Cornelisz__Moeyaert 1633 המקור:ויקישיתוף Eloquence]]
ההתגלות של יוסף אל אחיו, מסבירה לנו דברים רבים: למה נחשדו כמרגלים, למה יוסף שם כסף באמתחתם, איך הוא יודע להושיב את אחיו לפי גילם, למה הוא שואל על האבא ומדוע הוא מתעניין בבנימין.
ההתגלות של יוסף אל אחיו, מסבירה לנו דברים רבים: למה נחשדו כמרגלים, למה יוסף שם כסף באמתחתם, איך הוא יודע להושיב את אחיו לפי גילם, למה הוא שואל על האבא ומדוע הוא מתעניין בבנימין.


שורה 59: שורה 52:


==אל תרגזו בדרך==
==אל תרגזו בדרך==
בפרשה, יוסף מתוודע לאחיו ומשלח אותם לאביו תוך כדי שהוא מצווה עליהם "אל תרגזו בדרך". מפשט הדברים ניתן להבין שיוסף מזהיר את אחיו פן יתווכחו אחד עם השני על מכירת יוסף, אך המדרש מסביר את העניין באופן שונה. המדרש ב[[בראשית רבה]] {{#makor-new:בראשית רבה  צד א|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|צד|א}} מפרש שיוסף מזהיר את אחיו לבל יפסעו בדרך פסיעה גסה, ולכאורה המדרש איננו מובן, מה הקשר בין ציווי איסור פסיעה גסה להליכת האחים ליעקב?


כאשר נפרדו השבטים מיוסף אחיהם, לקראת חזרתם לארץ כנען, כדי להביא את יעקב, אמר להם יוסף:
[[הרב קוק]] בפירושו על הגמרא {{מקור|עין אי"ה ברכות מג}} מסביר את איסור הפסיעה הגסה באופן מחודש. לדבריו, כאשר האדם פוסע פסיעה גסה הוא למעשה מראה שהדרך איננה חשובה לו, והוא מנסה להגיע אל מטרת דרכו והתוצאה בדרך המהירה ביותר. התורה אוסרת עלינו לפסוע פסיעה גסה בה אנו מחליטים שאין חשיבות לדרך בה אנו הולכים וכל מה שחשוב לנו היא התוצאה.
"אל תרגזו בדרך". רש"י מביא את פירוש המדרש, שיוסף הורה להם: "אל תתעסקו בדבר הלכה, שמא תרגז עליכם הדרך".
 
בקשה זו של יוסף תמוהה לכאורה. הלוא התורה מאחדת ועושה שלום, כמו שנאמר "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". חז"ל גם הורו "אל ייפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו". מדוע אפוא הזהיר יוסף את אחיו שלא לעסוק בדברי תורה ?
 
[http://www.chabad.org.il/_Uploads/1241sh1148.pdf שיחת השבוע של חב"ד]] עוסקת בנושא זה. והיא משיבה: ,שיוסף הזהיר את אחיו מעיסוק בלימוד עיוני, מפלפולי התורה, שמזה יכול להתפתח עניין של "תרגזו
בדרך". לעומת זה, ההוראה להיפרד "בדבר הלכה" היא לומר הלכות פסוקות, שאין עליהן קושיות, ועניינים כאלה מאחדים ומוסיפים קִרבה."


ודבר התורה מגיע לכלל מסקנה: "כאשר יהודים נפרדים זה מזה, עליהם לחזק את האהבה והאחדות שביניהם, כדי שכל אחד ואחד מהם ימלא במקום שהוא הולך אליו את שליחותו של הקב"ה. הדרך לעשות זאת היא
באותו אופן, יוסף מזהיר את האחים לבל ירגזו בדרך- שלא ינסו להגיע כמה שיותר מהר ליעקב מבלי שהם בעצמם יעכלו כמו שצריך את המפגש הטעון עם יעקב. דווקא ההליכה בדרך בה ניתן לחשוב על הדברים בבהירות ולמצוא את הדרך הנכונה לבשר את הבשורה המשמחת ליעקב- היא הדרך הנכונה.
דווקא על־ידי ענייני הלכה, שאין בהם מחלוקת, וממילא לא יכול לצאת מהם עניין של פירוד לבבות, אלא שלום ואחדות דווקא."


==על העגלות==
==על העגלות==