פרשת ויצא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(תורשה וסביבה במעשה יעקב בצאן לבן)
שורה 104: שורה 104:
|[[בנימין]] ||י"א במרחשון ||2207|| 115||כ"ד מרחשוון|| "שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין" (ל"ה,י"ח)||מזרחית מכפר סבא
|[[בנימין]] ||י"א במרחשון ||2207|| 115||כ"ד מרחשוון|| "שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין" (ל"ה,י"ח)||מזרחית מכפר סבא
|}
|}
==תורשה וסביבה במעשה יעקב בצאן לבן==
השיטה לפיה יעקב אבינו הרביעה את צאן לבן,  במטרה - שבאופן טבעי, מוצדק וגלוי לעין - יהיה לו עדר צאן משלו מעוררת סקרנות. נציג את שלבי הצגת הסוגיה ובהמשך את עיקרי [http://www.hra.jct.ac.il/judaica/dvarTorah/Vayetze(H).html] מאמרו של פרופ' יהודה פליקס המנסה להסביר מה אכן קרה, מנקודת ראות [[גנטיקה|מדע הגנטיקה]].
*  יעקב אבינו מציג ללבן את השאלה: "...וַיְבָרֶךְ ה' אֹתְךָ, לְרַגְלִי; וְעַתָּה, מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם-אָנֹכִי לְבֵיתִי..{{מקור|(ל',ל')}} - בקיצור, איך אגיע לכך שיהיה לי עדר צאן משלי?  לבן מגלה הבנה לדרישת יעקב ואומר :"מָה אֶתֶּן-לָךְ" ? (ל"א)
* יעקב מעלה הצעה, בשלב ראשון:" כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים, וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא, אִתִּי."(ל"ג). כלומר, בעדר שיישאר ברשותי היום לא יהיו בהמות מהסוגים הבאים :
לפי תרגום יונתן בו עוזיאל : <br />
# תיישים אשר סימן לרגליהם.
# הטלאים והכבשים עם כתם לבן לרגליהם.
לפי [[רש"י]] רבי [[סעדיה הגאון]]:<br />
# שה '''נקוד''' - השה בעלי צבע חום, מנומר ונקוד.
# טלא - נקודים וטלואים, טלאים טלאים, שחור, לבן, חום ושחור
פרופ' פליקס מגדיר, בהכירו את האוכלוסייה של הבהמות, מגדיר קצת אחרת:<br />
# הכבשים בארץ לפנים, כמו גם בימינו, צבען לבן בחלקי הגוף שגדל עליהם הצמר. זהו הגוון השולט בצאן. רק בחלק מהצאן, לא יותר מרבע, יש כבשים שצמרן בחלקו חום, בלשון הכתוב: "נקוד, עקוד וטלוא".
# העזים, לעומתן, שחורות הן ברובן המכריע. רק חלק מהם, לא יותר מרבע, עורן טלוא כתמים בהירים,
* לאחר שנקבעו סימנים ברורים וחד-משמעיים לכל עדר, נקבע מרחק של שלושה ימים בין עדר עשו שכלל את בעלי התכונות הנ"ל '''עד היום הזה''' לבין עדר יעקב שכלל את כל אלה שאין להן את התכונות האלה. ולפי ההסכם נקבע כי "שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל-שֶׂה-חוּם בַּכְּשָׂבִים, וְטָלוּא וְנָקֹד, בָּעִזִּים; וְהָיָה, שְׂכָרִי" (ל"ב)
דהיינו: כבשים - רק לבנות ועזים -רק שחורות.
* עשכו נותר לראות איך מאלה ייצאו צאצאים בעלי תכונות שונות מהוריהם. יעקב נקט בשיטה להשגת הייחום הרצוי - בזמן הרצוי לו  :"וַיַּצֵּג, אֶת-הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל, בָּרְהָטִים, בְּשִׁקְתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן, וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (ל"ח)
* והתוצאה הייתה שמעדר '''שכולו לבן''' נולדו גם :" עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים. " (ל"ט) - בדיוק בעלי תכונות שונות מהוריהם
מסביר פרופ' יהודה פליקס: התוצאות הן עקביות למימצאים של חוקי הגנטיקה כפי שהוגדרו על ידי [[גרגור מנדל]]. החוק הראשון קובע כי לתכונה - כמו צבע הבהמה -  יש אפיונים: האחד, דומיננטי - בולט לכל ואילו השני, רצסיבי - סמוי. במקרה שלנו: הכבשים לרוב לבנים והעזים לרוב שחורות. כאשר יעקב מציע ללבן כי הבהמות בעלי התכונות הבולטות יהיו שלו הוא מקבל את ההצעה. אך
יעקב עושה שימיש במידע נוסף: גם הכבשים הלבנות והעיזים השחורות יולדות בדור הבאה בהמות השונות מהן בצבעם. כמו שלהורים לבנים עשוי להוולד צאצא שחור אם בין האבות הקודמים היה שחור.
יתר על כן, קיים חוק גנטי נוסף, קיים חוק טבע נוסף הנקרא "און-יתר להטרוזיגוט" - לפיו הבהמות שיש להן את בנוסף לתכונה הדומיננטית, גם את התכונה הסמויה - העשויה להתגלות בדורות הבאים - '''יש להן פוריות יותר'''. לכך אולי התכוון מלאך האלוקים כאשר אמר ליעקב:"
וַיֹּאמֶר, שָׂא-נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל-הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים, וּבְרֻדִּים" {{מקור|(ל"א,י"ב)}}. וכל מלאכתו של יעקב הייתה :"רק לגלות בין הלבנים אותם בני המכלוא ורק להם עליך לאפשר להקים ולדות עם בני המכלוא. ומתוכם ייוולדו לך צאן טלואות".
ולכן הוא נוהג במקרים מסויימים לאפשר הריון ובאחרים לא. בתור רועה צאן בעל נסיון הוא כנראה הבחין בינהם וכך פעל :" וְהָיָה, בְּכָל-יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת, וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת-הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן, בָּרְהָטִים--לְיַחְמֵנָּה, בַּמַּקְלוֹת. (תוצאה חיובית - יש הריון) וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן, לֹא יָשִׂים (תוצאה שלילית אין הריון}, (והתוצאה) וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן, וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב.  (מ"א,מ"ב).
הסיכום של פרופ' פליקס הוא שאם יעקב לא היה משתמש מידע שהיה לו רק 15% של העדר היה שלו. כאשר נקט בשיטה הייחודית, אחרי שבע עונות המלטה,  הגיע עדרו של יעקב לשיעור של 39% מהעדר.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*  זאב ח' ארליך (ז'אבו), [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;jsessionid=3edb07f230d5d01f798d90a244dbbcec8298788cf7a7.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=27087&channel=4&subchannel=5 "מסלול בריחת יעקב" בראי הושע הנביא], מקור ראשון, 28.11.07  - מתאים גם ל[[פרשת וישלח]]
*  זאב ח' ארליך (ז'אבו), [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;jsessionid=3edb07f230d5d01f798d90a244dbbcec8298788cf7a7.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=27087&channel=4&subchannel=5 "מסלול בריחת יעקב" בראי הושע הנביא], מקור ראשון, 28.11.07  - מתאים גם ל[[פרשת וישלח]]


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==