פרשת ויצא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | '''פרשת ויצא''' היא הפרשה השביעית של [[ספר בראשית]]. היא קרויה במילה הראשונה של הפרשה. | ||
מעשיו של [[יעקב אבינו]] בחרן עומדים במרכז הפרשה. כאשר יעקב יצא מבאר שבע לחרן נאמר "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בבית אל) וַיָּלֶן שָׁם כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ " (י"א) - רבותינו פירשו: לשון תפילה...למדנו שתיקן [[תפלת ערבית]]<ref> לאחר ש[[אברהם אבינו]] תיקן [[תפילת שחרית]] שנאחר: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר.." {{מקור|(כ"ב,ג')}} ו[[יצחק אבינו]] - [[תפילת מנחה] שנאמר:"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב" {{מקור|(כ"ד,ס"ג)}]</ref>. הוא יצא לדרך בגיל 77 <ref>[[סדר עולם רבא]] כתב :"נמצא עומד על הבאר בחרן בן ע"ז".</ref> - 2,185 ל[[הבריאה|בריאת העולם]]. עבד שבע שנים למען נשותיו, עוד שבע שנים בנה את משפחתו ונולדו לו 11 בנים ובת ולאחר שש שנה נוספות - סל הכל עשרים שנה, הוא בקש :"וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם-אָנֹכִי לְבֵיתִי" {{מקור|(ל',ל')}} ואכן בשנת 2,025 יעקב אבינו יצא חזרה לארץ כנען. | |||
מרכז הפרשה היא בבניית משפחתו של אבי האומה הישראלית, יעקב אבינו: מ[[לאה אימנו]] נולדים לו : [[ראובן]], [[שמעון]], [[לוי]], [[יהודה]] ולאחר שנתיים גם [[יששכר]], [[זבולון]] ו[[דינה]] אחותם. בינתיים השפחות של האימהות יולדות: בלהה - [[דן]] ו[[נפתלי]] וזלפה - [[גד]] ו[[אשר]] והבן האחרון הנולד בפרשה זו הוא [[יוסף]] הנולד ל[[רחל אימנו]]. בפרשה הבאה יושלם מספר בני ישראל, כאשר יוולד לרחת אימנו [[בנימין]]. [[רש"י]] כתב על ד"ה "כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" {{מקור|(מ"ו,כ"ז))}} הוא לשון עבר ... ולדברי האומר <ref>תאומות נולדו עם השבטים</ref> צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, שהרי לא נמנו כאן." - דהיינו מספר בני יעקב היה כפול. [[הרב אלחנן סמט]] במאמרו: [http://www.vbm-torah.org/hparsha-7/rtf/11vayigash.rtf בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה] מעלה הצעה:" אך מי הן "בנותיו" הרבות של יעקב? קשה לשער שהיו ליעקב בנות נוספות על דינה. כאן הפתרון פשוט: "בנותיו" הן אלו שכבר נזכרו מקודם ב[[פרשת וישב]]: "וַיָּקֻמוּ כָל-בָּנָיו וְכָל-בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ ..."{{מקור|ל"ז,ל"ה)}{ - וכבר פירש רבי נחמיה בבראשית רבה "כנעניות היו... אין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו"."(פ"ד, כ"א) | מרכז הפרשה היא בבניית משפחתו של אבי האומה הישראלית, יעקב אבינו: מ[[לאה אימנו]] נולדים לו : [[ראובן]], [[שמעון]], [[לוי]], [[יהודה]] ולאחר שנתיים גם [[יששכר]], [[זבולון]] ו[[דינה]] אחותם. בינתיים השפחות של האימהות יולדות: בלהה - [[דן]] ו[[נפתלי]] וזלפה - [[גד]] ו[[אשר]] והבן האחרון הנולד בפרשה זו הוא [[יוסף]] הנולד ל[[רחל אימנו]]. בפרשה הבאה יושלם מספר בני ישראל, כאשר יוולד לרחת אימנו [[בנימין]]. [[רש"י]] כתב על ד"ה "כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים" {{מקור|(מ"ו,כ"ז))}} הוא לשון עבר ... ולדברי האומר <ref>תאומות נולדו עם השבטים</ref> צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, שהרי לא נמנו כאן." - דהיינו מספר בני יעקב היה כפול. [[הרב אלחנן סמט]] במאמרו: [http://www.vbm-torah.org/hparsha-7/rtf/11vayigash.rtf בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה] מעלה הצעה:" אך מי הן "בנותיו" הרבות של יעקב? קשה לשער שהיו ליעקב בנות נוספות על דינה. כאן הפתרון פשוט: "בנותיו" הן אלו שכבר נזכרו מקודם ב[[פרשת וישב]]: "וַיָּקֻמוּ כָל-בָּנָיו וְכָל-בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ ..."{{מקור|ל"ז,ל"ה)}{ - וכבר פירש רבי נחמיה בבראשית רבה "כנעניות היו... אין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו"."(פ"ד, כ"א) | ||
==תוכן הפרשה== | ==תוכן הפרשה== | ||
הפרשה מתחלקת לחלקים הבאים: | הפרשה מתחלקת לחלקים הבאים: | ||
# '''היציאה לחרן''' - תאור חלום יעקב והבטחת הארץ, כמו לאבותיו: [[אברהם אבינו]] ו[[יצחק אבינו]]:"... וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ{{מקור|(כ"ח,י"ג-י"ד)}}, הקמת המצבה ונדירת הנדר. | # '''היציאה לחרן''' - תאור חלום יעקב והבטחת הארץ, כמו לאבותיו: [[אברהם אבינו]] ו[[יצחק אבינו]]:"... וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ{{מקור|(כ"ח,י"ג-י"ד)}}, הקמת המצבה ונדירת הנדר. | ||
שורה 20: | שורה 18: | ||
* ומצבה מוקמת בין שניהם לעדות:"עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם-אָנִי לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ" | * ומצבה מוקמת בין שניהם לעדות:"עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם-אָנִי לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ" | ||
== | ==מה מיוחד בבית אל?== | ||
ד"ר חגי בן ארצי מהמרכז ללימודי יסוד באוניברסיטת בר-אילן בעלון לפרשת השבוע. לפי חלום יעקב לעיר בית-אל יש מעמד מיוחד. כאשר יעקב מתעורר משנתו, הוא מתמלא ביראה וחרדה "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּ מָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה-נּוֹרָא הַמָּ קוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם -בֵּית אֱ -לֹקים וְזֶה שַׁעַר הַשָּמָיִם" ." {{מקור|(כ"ח,ט"ז-י"ז)}} | |||
הוא מדגיש את החשיבות מיוחדת למקום הזה, המהווה נקודת חיבור בין השמים לארץ, בין העולמות העליונים לעולמות הארציים. לדעת בן ארצי:"כך מבין יעקב אבינו את משמעות המראה של הסולם, שבו מלאכי אלוקים עולים ויורדים בין שמים לארץ". | |||
ד"ר חגי בן ארצי מהמרכז ללימודי יסוד באוניברסיטת בר-אילן | |||
הוא מדגיש את החשיבות מיוחדת למקום הזה, המהווה נקודת חיבור בין השמים לארץ, בין העולמות העליונים לעולמות הארציים. לדעת בן ארצי:"כך מבין | |||
עולה השאלה הלא כל התיאורים האלה - "בית א-לקים", "שער השמים", "מקום נורא" - מתאימים לירושלים ולהר המוריה, שעליו נעקד יצחק ועליו נבנה בית-המקדש, ולא לבית-אל הנמצאת מצפון לירושלים. הרי שלמה המלך בנאומו-תפילתו בחנוכת בית -המקדש חוזר ומדגיש שרק בית-המקדש בירושלים הוא המקום שדרכו עולה התפילה לשמים; זאת נקודת החיבור בין השמים לארץ: "לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל -הַתְּפִלָּה אֲ שֶׁר יִתְפַּ לֵּל עַבְדְּךָאֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה" {{מקור|([[ספר מלכים]], א, ח',כ"ט-ל"ב)}}. | עולה השאלה הלא כל התיאורים האלה - "בית א-לקים", "שער השמים", "מקום נורא" - מתאימים לירושלים ולהר המוריה, שעליו נעקד יצחק ועליו נבנה בית-המקדש, ולא לבית-אל הנמצאת מצפון לירושלים. הרי שלמה המלך בנאומו-תפילתו בחנוכת בית -המקדש חוזר ומדגיש שרק בית-המקדש בירושלים הוא המקום שדרכו עולה התפילה לשמים; זאת נקודת החיבור בין השמים לארץ: "לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל -הַתְּפִלָּה אֲ שֶׁר יִתְפַּ לֵּל עַבְדְּךָאֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה" {{מקור|([[ספר מלכים]], א, ח',כ"ט-ל"ב)}}. | ||
שורה 47: | שורה 38: | ||
==אבן יעקב== | ==אבן יעקב== | ||
על האבן, עליה ישן יעקב אבינו, כתב ברש"י בד"ה "וישם מראשותיו" - עשאן כמין מרזב סביב לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, וזהו שנאמר (פסוק י"ח) ויקח את האבן אשר שם מראשותיו. ו[[ספורנו]] כתב: "מֵאַבְנֵי הַמָּקום. שֶׁהָיוּ מוּכָנות שָׁם לָאורְחִים לֶאֱכל וְלָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם". | על האבן, עליה ישן יעקב אבינו, כתב ברש"י בד"ה "וישם מראשותיו" - עשאן כמין מרזב סביב לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, וזהו שנאמר (פסוק י"ח) ויקח את האבן אשר שם מראשותיו. ו[[ספורנו]] כתב: "מֵאַבְנֵי הַמָּקום. שֶׁהָיוּ מוּכָנות שָׁם לָאורְחִים לֶאֱכל וְלָשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם". | ||
==שכר הדודאים== | ==שכר הדודאים== | ||
שורה 63: | שורה 49: | ||
ממשיך ר' אלעזר: זו הפסידה וזו הפסידה, זו נשתכרה וזו נשתכרה. | ממשיך ר' אלעזר: זו הפסידה וזו הפסידה, זו נשתכרה וזו נשתכרה. | ||
לאה הפסידה | לאה הפסידה דודאים ונשתכרה ב' שבטים ובכורה. | ||
ורחל נשתכרה דודאים והפסידה שבטים ובכורה. | ורחל נשתכרה דודאים והפסידה שבטים ובכורה. | ||
ר' שמואל בר נחמן אמר: | ר' שמואל בר נחמן אמר: |