פרשת וירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
* ויאכלו (המלאכים) - נראו כמו שאכלו, '''מכאן שלא ישנה אדם מן המנהג''': (י"ח,ט') | * ויאכלו (המלאכים) - נראו כמו שאכלו, '''מכאן שלא ישנה אדם מן המנהג''': (י"ח,ט') | ||
* ואברהם שב למקומו - ''' נסתלק הדיין נסתלק הסניגור והקטיגור מקטרג''', ולפיכך (יט א) ויבאו שני המלאכים סדומה [בערב] להשחית | * ואברהם שב למקומו - ''' נסתלק הדיין נסתלק הסניגור והקטיגור מקטרג''', ולפיכך (יט א) ויבאו שני המלאכים סדומה [בערב] להשחית (י"ח,ל"ג). | ||
* ויאמרו לא - לאברהם אמרו כן תעשה, '''מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול''' (י"ח ה) | * ויאמרו לא - לאברהם אמרו כן תעשה, '''מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול''' (י"ח ה). | ||
* המלט על נפשך - '''דייך להציל נפשות, אל תחוס על הממון'''(י"ח,י"ז) | * המלט על נפשך - '''דייך להציל נפשות, אל תחוס על הממון'''(י"ח,י"ז.) | ||
* אמר רבי לוי: כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות לסוף מאכילים אותו מבשרו (י"ח,ל"ג) | * אמר רבי לוי: כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות לסוף מאכילים אותו מבשרו (י"ח,ל"ג). | ||
* ויאמרו לא - לאברהם אמרו (י"ח ה') כן תעשה, '''מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול''' (י"ט,ב'). | |||
* כי לא אוכל - לשון יחיד, מכאן אתה למד שהאחד הופך והאחד מציל, שאין שני מלאכים נשלחים לדבר אחד (י"ט,כ"ב). | |||
* יא) רק אין יראת אלוהים - אכסנאי שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו אשתך היא או אחותך היא. (כ',י"א). | |||
==הפטרה הפרשה== | |||
הסיפור על משמש הפטרת פרשת וירא עוסקת במפגש בין [[אלישע הנביא]] והשונמית:"וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע..."{{מקור|[[ספר מלכים]] ב' ג')}} לפי מנהגי כל העדות. אך בסיום הפרשה ישנם שני מנהגים. | |||
אלחנן סמט דן במאמרו על הפרשה [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet-elisha/40.pdf על הפטרת וירא] על הדמיון בין סיפור השונמית לבין המסופר בפרשת וירא.הוא הציג אחדות מנקודות הדמיון בין שני המקומות הללו: | |||
# בשני המקומות מסופר על פקידתה של אישה חשוכת בנים בבן - שרה בפרשת וירא והשונמית בהפטרה. בשניהם נאמרת לאישה בשורת פקידתה שנה מראש ובלשון דומה. הצֵרוף " כָּעֵת חַ יָּה" מופיע במקרא רק בשני הסיפורים הללו. בשני המקומות באה בשׂ ורת הפקידה על רקע הכנסת אורחים מיוחדת אשר לה .· | |||
זכה המבשר. | |||
# בשני המקומות נתקלה הבשורה בתגובה מפקפקת של האישה המיועדת להיות אֵם. | |||
# בשני המקומות מסופר על התגשמות מדויקת של הבשורה בהולדת הבן במועד המובטח, ואף הלשון דומה בשניהם. אצל שרה נאמר: "וַ תַּהַר וַ תֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו, לַמּ וֹ עֵד אֲ שֶׁר דִּ בֶּר אׂתוֹ אֱ הִים" (בראשית כ"א, ב), ואצל השונמית נאמר: "וַ תַּהַר הָאִ שָּׁה וַ תֵּלֶד בֵּן, לַמּ וֹ עֵד הַ זֶּה כָּעֵת חַ יָּה אֲ שֶׁר דִּ בֶּר אֵלֶיהָ אֱלִי שָׁע" (פסוק יז). | |||
‰. בשני המקומות, לאחר שנולד הבן ובהיותו ילד רך, מתבקשים חייו בחזרה - בציווי על אברהם להעלות את בנו לעולה ובמות בן השונמית, ובשניהם לבסוף זוכים הוריו בבנם כשהוא חי, והילד כאילו 'נולד מחדש'. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||