פרשת פרה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 7: שורה 7:
[[רש"י]] פירש כי טעם הקריאה הוא "להזהיר את ישראל לטהר, שיעשו פסחיהן בטהרה". כלומר, להזכיר לעם שזמן זה הוא הכנה לטהרה לפני העלייה לרגל בחג הפסח שהייתה בזמן בית המקדש. המשנה ברורה {{#makor-new:משנה ברורה  תרפה א|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תרפה|א}} הביא שזמן שריפת הפרה האדומה בזמן שבני ישראל היו במדבר היה סמוך לניסן על מנת שיוכלו לטהר את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן כדי שיוכלו לעשות הפסח בזמנו ולכן קוראים את הפרשה בזמן זה בתור תפילה לקב"ה כי יגאל אותנו בקרוב.
[[רש"י]] פירש כי טעם הקריאה הוא "להזהיר את ישראל לטהר, שיעשו פסחיהן בטהרה". כלומר, להזכיר לעם שזמן זה הוא הכנה לטהרה לפני העלייה לרגל בחג הפסח שהייתה בזמן בית המקדש. המשנה ברורה {{#makor-new:משנה ברורה  תרפה א|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תרפה|א}} הביא שזמן שריפת הפרה האדומה בזמן שבני ישראל היו במדבר היה סמוך לניסן על מנת שיוכלו לטהר את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן כדי שיוכלו לעשות הפסח בזמנו ולכן קוראים את הפרשה בזמן זה בתור תפילה לקב"ה כי יגאל אותנו בקרוב.
== חיוב הקריאה ==
== חיוב הקריאה ==
הפוסקים נחלקו האם חיוב הקריאה הוא מדאורייתא או רק מדרבנן. מקור הגורסים כי החיוב מדאורייתא הוא מדברי התוספות{{הערה|ברכות יג,א ד"ה בלשון}} האומר כי פרשת פרה ו[[פרשת זכור]] חיובן מדאורייתא וכן פסק השולחן ערוך {{מקור|שו"ע או"ח תרפה, ז|כן}}. מנגד, בגירסאות שלנו לא מופיע בדברי התוספות כי גם פרשת פרה היא מדאורייתא אלא רק פרשת זכור וכן בביאור הגר"א העיר שלא מופיע כך בתוספות ולכן כתב כי החיוב הינו רק מדרבנן. בנוסף, הב"ח הקשה על התוספות שלא מצינו מקור לכך שחיוב הקריאה הוא מדאורייתא, וכן שבגמרא הלימוד הוא דווקא מהפסוק "כתוב זאת זיכרון בספר" שמוסב רק על פרשיית זכור. באופן מחודש, [[ערוך השולחן]]{{הערה|תרפה, ז}} כתב כי ניתן למצוא רמז לקריאה מדברי המדרש כי פרשת פרה אדומה "תהא נוהגת לדורות" וכן שנאמר בפסוק כי הפרשה תהיה "חוקת עולם" ולכן בזמן שאין לנו פרה אדומה ואין בית המקדש ממשיכים את הפרשייה על ידי אמירתה.
הפוסקים נחלקו האם חיוב הקריאה הוא מדאורייתא או רק מדרבנן:


להלכה, המשנה ברורה כתב כי רבים מהאחרונים פסקו כי החיוב הינו רק מדרבנן {{#makor-new:משנה ברורה  תרפה טו|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תרפה|טו}} ו[[הרב עובדיה יוסף]] פסק{{הערה|ילקוט יוסף סימן תרפה}} כי ראוי להחמיר כשיטת השולחן ערוך ולחוש לכך שהמצווה מדאורייתא.
מקור הגורסים כי החיוב מדאורייתא הוא מדברי התוספות{{הערה|ברכות יג,א ד"ה בלשון}} האומר כי פרשת פרה ו[[פרשת זכור]] חיובן מדאורייתא וכשיטה זו פסק השולחן ערוך {{מקור|שו"ע או"ח תרפה, ז|כן}}.
 
מנגד, בגרסאות שלנו לא מופיע בדברי התוספות כי גם פרשת פרה היא מדאורייתא (אלא רק פרשת זכור) וכן העיר בביאור הגר"א ופסק על פי כך כי החיוב הינו רק מדרבנן. בנוסף, הב"ח הקשה על התוספות שלא מצינו מקור לכך שחיוב הקריאה הוא מדאורייתא, וכן שבגמרא הלימוד הוא דווקא מהפסוק "כתוב זאת זיכרון בספר" שמוסב רק על פרשיית זכור. [[ערוך השולחן]]{{הערה|תרפה, ז}} כתב באופן מחודש כי ניתן למצוא מקור מהתורה לחיוב הקריאה בדברי המדרש כי פרשת פרה אדומה "תהא נוהגת לדורות" וכן שנאמר בפסוק כי הפרשה תהיה "חוקת עולם" וממילא בזמן שאין לנו פרה אדומה ואין בית המקדש ממשיכים את הפרשייה על ידי אמירתה.
 
להלכה, המשנה ברורה כתב כי רבים מהאחרונים פסקו כי החיוב הינו רק מדרבנן {{#makor-new:משנה ברורה  תרפה טו|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|תרפה|טו}}. אמנם, [[הרב עובדיה יוסף]] פסק{{הערה|ילקוט יוסף סימן תרפה}} כי ראוי להחמיר כשיטת השולחן ערוך ולחוש לכך שהמצווה מדאורייתא.


== סדר הקריאה ==
== סדר הקריאה ==