פרשת צו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''פרשת צו''' היא הפרשה השנייה של [[ספר ויקרא]]. ברוב השנים נקראת הפרשה ב[[שבת הגדול]].
'''פרשת צו''' היא הפרשה השנייה של [[ספר ויקרא]]. החלק הראשון של הפרשה עוסק בדיני הקורבנות יחד עם איסור אכילת קדשים בטומאה ואכילת [[חלב]] ודם, החלק השני של הפרשה עוסק בשמונת ימי המילואים ובהכשרת אהרון ובניו לשרת ככהנים. ברוב השנים נקראת הפרשה ב[[שבת הגדול]].
 
 
==תוכן הפרשה==
==תוכן הפרשה==
לפרשה שני חלקים: החלק הראשון ממשיך את [[פרשת ויקרא]] ועוסק בדיני הקרבנות - לאחר שפרשת ויקרא פירטה את תהליך ההקרבה, מפרטת פרשת צו את דיני הבשר לאחר ההקרבה:
לפרשה שני חלקים: החלק הראשון ממשיך את [[פרשת ויקרא]] ועוסק בדיני הקרבנות - לאחר שפרשת ויקרא פירטה את תהליך ההקרבה, מפרטת פרשת צו את דיני הבשר לאחר ההקרבה:
שורה 11: שורה 9:
* ציוויים נוספים: איסור אכילת קדשים בטומאה, איסור אכילת חלב ודם.
* ציוויים נוספים: איסור אכילת קדשים בטומאה, איסור אכילת חלב ודם.


חלקה השני של הפרשה עוסק בשמונת ימי המילואים, ובתהליך שעברו אהרן ובניו כדי להכשיר אותם לשמש ככהנים בבית המקדש.
חלקה השני של הפרשה עוסק בשמונת ימי המילואים, ובתהליך שעברו אהרן ובניו כדי להכשיר אותם לשמש ככהנים במשכן.
 
==תרומת הדשן==
{{ערך מורחב|ערך=[[תרומת הדשן]]}}
בתחילת הפרשה, התורה מבארת באריכות את מצוות [[תרומת הדשן]]. הכהן מצווה לקחת בבוקר את האפר שנותר במזבח משריפת הקורבנות של הלילה ולפנות אותו לצד המזבח.
 
[[ספר החינוך]] מסביר שמטרת המצווה היא להגדיל את כבוד הבית ולנקותו. כאשר מפנים את הדשן יהיה מקום לעוד אש במזבח והאש תדלק טוב יותר. אך, למרות שהפעולה לנקות את המזבח היא הכרחית, עדיין לא מובן מדוע התורה כה מפרטת במצווה זו.


[[הרב קוק]] בעולת ראי"ה מסביר שעבודת פינוי הדשן מבטאת מסר חשוב לחיינו. אש המזבח מסמלת את הקדושה האלוקית היורדת משמיים. בדומה לקדושה, האש היא רוחנית, ואי אפשר לגעת בה וממילא קשה יותר להתחבר אליה באופן מלא בעולמנו הגשמי. בתרומת הדשן, הכהן יכול לגעת באפר היוצא מהאש, ולמעשה ככה הוא יכול להתחבר אליה. תרומת הדשן מסמלת לנו שגם אם קשה לנו להתחבר אל אש הקודש, ניתן עדיין להתחבר לקדושה על ידי התנהגות בדרך הקדושה, גם בדברים שהם עצמם אינם קודש.


==מתי נאמרה==
==מתי נאמרה==